top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

האם גם את.ה בודד.ה?

כמה מכם מכירים אדם בודד או מנותק חברתית? בדידות מתקיימת בילדות, כשילדים מפחדים מההפסקה כי אין להם עם לשחק או לאכול. זה קורה בארגונים לאותו עובד מופנם, שמתקשה ליצור קשרים חברתים. זה קורה לאנשים השקופים, שמרגישים שלאף אחד לא אכפת מהם. זה קורה לאנשים מצליחים שמג'נגלים בצורה נפלאה בין כל  דרישות החיים, אך מרגישים שהם עושים זאת לבד. זה קורה למנהלים בכירים שמדברים על בדידות בצמרת. זה קורה לאנשים חולים, מבוגרים ולמתמודדי נפש. זה קורה לכולנו. המחקר על בדידות מראה שהיא מאוד נפוצה. אחד מתוך 2 מבוגרים מדווח על רמות מסוימות של בדידות, והמספרים גבוהים יותר אצל ילדים. באנגליה, ובאזורים אחרים בעולם הנתונים דומים.

 

מה שאנו עוד רואים מהמחקר הוא שאנשים שסובלים מהבדידות הם בסיכון גבוה יותר לדווח על חרדה, על דיכאון ועל אובדנות וגם נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות פיזיות: 29% יותר סיכוי למחלות לב, 31% יותר סיכוי לחוות שבץ, 50% יותר סיכוי לסבול מדמנציה. בדידות נמצאת במתאם גם עם עלייה בשיעור התמותה, אפילו יותר מעישון ומהשמנת יתר! למעשה בדידות היא מגפה חברתית שמשפיעה עלינו כחברה. זה לא רק עניין אינדיבידואלי, זה משהו שצריך לעניין אותנו כחברה, זה משפיע על בתי הספר, על מקומות העבודה, על הקיטוב חברתי ועל החוסן שלנו. מגפת הבדידות מאיימת על האושר, המימוש והרווחה שלנו ולכן עלינו כחברה להפנות תשומת לב לעניין זה.



בינה מלאכותית או בינה אנושית?

אנו בעידן שבו טכנולוגיה מתפתחת מידי יום ומחליפה אנשים, לא רק בעולם העבודה, גם בחיים האישיים שלנו. אנו מחליפים מערכות יחסים קרובות בקשרים במדיה החברתית, גם אם לא באופן מודע, אנו מבלים עוד ועוד זמן באינטראקציות מבוססות טכנולוגיה ומצמצמים את הקשר האישי והאנושי. הפיתוי של הטכנולוגיה, ובטח של הבינה המלאכותית, שהם יוכלו להחליף אנשים, שאנו לא נזדקק עוד לאינטראקציות אנושיות, לרופאים ולאחיות שידאגו לנו, כי רובוטים יטפלו בנו. אנו אפילו כבר לא זקוקים לחברים או לבני זוג, כי יש לנו צאט'-בוט שמספק לנו בצורה מדויקת את כל הצרכים. לטכנולוגיה יש המון יתרונות, היא מנגישה לנו מידע מדויק יותר, מהר יותר ועדכני יותר, אך יש לה גם מחירים ואני חושב שאנו לא יכולים להרשות לעצמינו לקיים חברה בה אנשים יוחלפו על ידי טכנולוגיה. אין תחליף ליחסים אנושיים, מכונה לא יכולה להחזיק לנו את היד כשאנו עוברים תקופה קשה ולהביט לנו בעיניים באהבה ובחמלה, להם אנו כה זקוקים וראויים כבני אדם, בטח בתקופות קשות.

 

מהי הצלחה?

אנו חיים בעידן בו אנו מלמדים את דור העתיד כי אנשים חשובים, בתנאי שהם מצליחים לייצר ערך כלכלי, אנו לא מלמדים אותנו שחמלה ואדיבות היא בעלת ערך רב יותר ושהאהבה והתמיכה שהם יכולים להעניק לאחרים הם בסיס איתן לחיים בעלי משמעות. אנו מלמדים אנשים לבנות את המותג שלהם, לגייס עוקבים, למצוא עבודות מכניסות באמונה כי זה יוביל אנשים לאושר, אבל אנו יודעים שזה לא כך. אנשים צרכים לדעת שאין שליחות גבוהה יותר מאשר לתת שירות ולתמוך באנשים אחרים, בין אם זה בגידול ילדים, בעזרה לחברים או בהקמת תנועה לעזרה לאנשים בעולם.

 

מה אנו יכולים לעשות?

יש לא מעט דברים פשוטים שאנו יכולים להתחיל לעשות כבר היום כדי לבנות מערכות יחסים בחיים שלנו. ראשית, אנו יכולים להקדיש 15 דקות ביום לאנשים שאכפת לנו מהם ולשאול לשלומם. שנית, אנו יכולים לדאוג שכאשר אנו עם אנשים אחרים אנו מקדישים להם את מלוא תשומת הלב ומרחיקים את הטלפון. אני מניח שכולנו פה היינו רוצים עוד שעה ביום. בעוד אנו מחפשים עוד זמן, מסתבר שאנו יכולים למתוח את הזמן הקיים. היזכרו בחוויה בה הייתם בשיחה עם משהו שהיה איתכם בנוכחות מלאה, אותו אדם הסתכל לכם בעיניים והקשיב בקשב עמוק למה ששיתפתם בכנות ובפתיחות, אפילו למשך כמה דקות. 5 דקות של שיחה כזאת יכולה להרגיש כמו חצי שעה. החוויה גם הפוכה, אתה יכול להיות בשיחה בת שעה עם מישהו, תוך כדי שהוא עונה להודעות ובודק מיילים להרגיש שלא באמת נפגשתם. דבר נוסף שאנו יכולים הוא לחפש הזדמנויות לעזור לאנשים אחרים. עזרה יכולה להיות בהתנדבות, אבל גם בפעולות קטנות: לראות קולגה בעבודה שעובר תקופה קשה ולהקדיש 2 דקות בסוף הישיבה לשאול שלשלומו ולהקשיב, להתקשר לחבר שאתם יודעים שעבר פרידה, שבן/בת הזוג שלו.ה מילואים, מישהו שנפגע במלחמה, מישהו שפוטר או מישהו שלא התקבל לעבודה שממש רצה. אפילו להגיד למישהו שלום במעלית או בסופר. פעולות קטנות אלו הן הדבק שמחזיק אותנו ביחד כחברה וכאנושות, עוד יותר בתקופה שאנו חוזים בחוסר האנושיות בתפארתו. אדיבות וחמלה הם בעלי ערך, ויש להן תפקיד בחברה שלנו ואנו זקוקים לעוד מזה.

 

עיצוב תרבות אנושית

אנו רוצים שבתי הספר שלנו ילמדו את הילדים שלנו כיצד לבנות מערכות יחסים בריאות, ללמד אותם כישורים רגשיים, אנו צריכים לטפח מקומות עבודה שמבינים את חשיבות החיבור האנושי ותחושת שייכות ושמאפשרים לאנשים לשתף על חייהם ולקולגות להכיר אחד את השני. אנו רוצים לטפל בבדידות גם ברמה הלאומית על ידי תקצוב, מדידה, חינוך ועידוד יוזמות (ידעתם שבאנגליה יש שר לענייני בדידות?).

 

הגיע הזמן לעצור את המירוץ לתהילה, לכבוד ולכסף ולהאדיר אנשים לפי הקריטריונים הללו. אנו רוצים ללמד את הילדים שלנו שהצלחה היא תוצר של שירות ושל תרומה לעולם שלנו, שהצלחה היא תוצר של מודעות עצמית ושל ביטוי של הערכים והחוזקות שלי. האם זה חשוב לנו להיות אדיבים, נדיבים, קשובים, להכיל מגוון דעות ותרבויות? איך אנו יכולים לחיות ולפעול לפי ערכים אלו? האם אלו אינם מרכיבים חשובים יותר להצלחה? כולנו נולדים עם היכולות האלו, אבל משהו קרה לנו לאורך הדרך. אנו מלמדים את הילדים שלנו שאם הם יהיו נחמדים ונדיבים אנשים ינצלו אותם, שצריכים להיות חשדנים וזהירים. אנו מלמדים אותם לא לבזבז זמן על דברים לא חשובים ולהתמקד במטרה ובהצלחה האישית ואז הם מפסיקים להתבונן ביופי של החיים ולראות ולהרגיש אנשים אחרים. הגיע הזמן לשנות אז זה ולספר לילדים שלנו סיפור חדש על מהי הצלחה ומהו אושר, אם אנו רוצים להחלים כחברה וכאנושות.


זה בידיים ובלב שלך

מילים לא מספיקות, עלינו לתת דוגמה אישית, להתאים את הספרים, את הסרטים, את החדשות, את מה שאנו מודדים בארגונים ולמי אנו מעניקים פרסים. לכולנו יש אפשרות לעצב ביחד את התרבות הזאת, בלי לחכות לממשלה. אנו בעידן בו הפוקוס הוא רווחה, אושר ואנושיות ועלינו לתבוע זאת גם ממקבלי ההחלטות, מהממשלות, מבתי הספר ומהארגונים שלנו. כל הדברים האחרים שהתמקדו בהם כגון רפואה וטכנולוגיה נועדו שנחייה חיים בריאים, מאושרים ומספקים יותר, אבל בדרך שכחנו את המטרה והתמקדנו בטכנולוגיה לשם טכנולוגיה ובהצלחה כלכלית שהסיתו אותנו ממה שחשוב באמת כדי לאפשר לאנשים להיות מאושרים, בריאים, ומסופקים. הגיע הזמן לשים זאת שוב כמטרה מרכזית שאנו מחזיקים ברמה האישית, המשפחתית, הארגונית והלאומית, בשבילנו ובשביל הדורות הבאים. חברה לא יכולה לתפקד אם כל אחד דואג רק לעצמו. העתיד שלנו מובטח רק אם נבין שהאושר והמימוש שלי קשור בחוט לזה שלך. הגיע הזמן לחוזה חדש ששם במרכז חמלה, דאגה ואהבה – ולהאמין שביחד אנו יכולים לעשות דברים מופלאים, אולי אפילו להביא החלמה ורווחה לאזור שטוף הדם והכאב שלנו. אני עוד לא איבדתי את התקווה ומזמין אותכם להצטרף אלי. העולם זקוק לנו.


*חלק מהנתונים והתובנות בפוסט זה לקוחים מהרצאתו של Dr. Vivek Murthy

187 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page