לא היה זמן בהיסטוריה הלאומית שלנו ובהיסטוריה האנושית, בה מושג אושר היה חשוב כמו עכשיו.
1 מתוך 4 אנשים בעולם סובל מדיכאון, אחוז ההתאבדות בעליה מתמדת, אצלינו, מדינת ישראל תחת איומים מבחוץ ואיום של שבר ומלחמת אחים מבפנים.
זה בדיוק הזמן לשים את האושר בראש סדר העדיפויות. לא. אני לא חושב שזה עוד מסר רוחני ומנותק מהמציאות. למעשה אני מאמין כי ההישרדות שלנו כאנושות תלויה בשני ערכים מרכזיים: אושר וחמלה.
לשים את האושר בראש סדר העדיפויות
המח שלנו הוא איבר נפלא, שהביא אותנו לקדמה, לבריאות ולשגשוג, אבל למעשה הוא גם זה שאחראי למגפת חוסר האושר שלנו. זה לא החיים שהופכים אותנו ללא מאושרים, אלא זהו המח שלנו. מח, שללא כוונת זדון, הופך את מה שהחיים מזמנים לנו לחוסר אושר.
המח שלנו, עם כמה שהוא נפלא ומשרת אותנו, הוא בראש ובראשונה גוש של רקמה חיה, ובשל היותו כזה יש לו מאפיינים של רקמות חיות אחרות. המאפיין החשוב ביותר הוא – שמה שאנו משתמשים בו גדל ומה שאנו לא משתמשים בו מתכווץ. כאשר אנו הולכים לחדר כושר ומשתמשים בשריר מסוים הוא גדל בעוד חלקים אחרים בגוף שלנו, בהם אנו לא משתמשים באופן תדיר, מתכווצים. כך גם לגבי המוח שלנו. התפתחות המח היא תוצר של הקשרים המוחיים שלנו – כלומר קשרים שפועלים יותר ביחד (יורים יותר נוירונים) מתחברים ביחד ומתחזקים. החיבור קורה קודם כל ברמה הכימית, הפעלה מיידית של משדרים עצביים השולחים וקולטים מסרים. לאחר שימוש חוזר ועקבי באותו ערוץ נוצר שינוי מבני ונוצרת רשת קשרים חדשה במוח. ככה מבצעת למידה. בנוסף, בעקבות השימוש החוזר, יש גם שינוי בתפקוד של המוח. לדוגמה, נהגים בלונדון, שנדרשו להכיר את מפת העיר של לונדון, הראו שינוי מבני באזור הוויזואלי שלהם שגדל, ואצל נגני קונצרט חל גידול במנה האודיטודי (שמעתי) – כלומר, יותר נוירונים במח מוקצים לפונקציה בה אנו משתמשים שימוש חוזר.
מה שעוד מאפיין את המוח, שזה לא משנה מה אני בוחר ללמוד, זה יכול להיות מידע חיובי, שלילי או חסר כל שימוש. המח לומד את מה שאנו מטפחים ומשקיעים בו זמן ואנרגיה. אם זה המצב – בואו נשים את האושר בראש סדר העדיפויות של המח שלנו (לפני כסף, כבוד ומעמד).
לטפח את האושר מידי יום
בואו נעשה תרגיל קטן - זירמו איתי לרגע - שאלו את עצמכם 2 שאלות:
שאלה ראשונה - מה הדבר שאתם לא אוהבים בעצמכם?
שאלה שניה מה הדבר שאתם ממש אוהבים בעצמכם?
עכשיו בדקו לאילו מהשאלות המוח שלכם השיב יותר מהר?
בחדר כושר, העדות לכך שאנו מפעילים שריר, הוא שהשריר גדל, במח הביטוי ללמידה היא מהירות התגובה. ככל שאנו עונים יותר מהר על משהו, זוהי עדות שאנו תרגלנו זאת יותר.
רובינו, מתגלים הרבה יותר ביקורת עצמית מאשר אהבה עצמית. בתרגיל שזה עתה ביצעתם, האנשים משיבים בממוצע על הדבר השלילי לגבי עצמם תוך שניה אחת ועל הדבר הטוב לגבי עצמם תוך 6 שניות. זוהי אותה הטיית שליליות מפורסמת, שנותנת דגש רב יותר לשלילי מאשר לחיובי. אנו מתרגלים הטייה זו כל כך הרבה פעמים, שאנו מתורגלים הרבה יותר בביקורת עצמית מאשר באהבה עצמית.
ואם נהיה כנים עם עצמנו ונשאל את עצמנו מה עוד המח שלנו מתרגל הרבה מאוד בעולם המודרני בו אנו חיים (ובמדינת ישראל בימים אלו), סביר להניח שיעלו דברים כגון - אלימות, שליליות, ביקורת, חמדנות, חוסר כבוד, מיקוד עצמי, אגו, פחד וכד'.
לכן, אם אתם עסוקים בחלק גדול מהיום בביקורת על המציאות הפוליטית, הארגונית או הזוגית, אתם מתרגלים את המח שלכם בחוסר הסכמה, בהפרדה, ואף בשנאה לצד השני. אם אתם צופים באופן תדיר בפוסטים פוליטיים ברשתות החברתיות, אתם מתרגלים את המח שלכם בחוסר כבוד, ואם אתם רואים חדשות או סרטים אלימים, אתם מזינים את המח שלכם בתמונות בהם אנשים מכוונים נשק אחד לשני ולוחצים על ההדק במרכז הסלון שלכם – מה שיוצר באופן לא מודע את האנשים שאנו הופכים להיות.
לאחר חשיפה חוזרת, מה שקורה שאנו הופכים לאדישים לנוכח התמונות האלו. הלב שלנו כבר לא דופק שהוא רואה מראות כאלו או קורא מילות שטנה, קיטוב ופילוג. אנו כבר לא מזדעזעים מרמת השיח, החושים מתקהים וכבר לא אכפת לנו: לא מחסרי הבית, לא מאנשים מהצד שני של המפה הפוליטית, שסובלים כמונו, לא מהשכן, לא מהשונה ואנו מטפחים, מבלי משים, חוסר כבוד וניכור. גם הרשתות החברתיות והחדשות מציפות אותנו בשלילי ומלמדות אותנו שזו המיומנויות הנדרשת כדי לשרוד בעולם שלנו.
הבעיה היא לא החדשות או סרטי האלימות של הוליווד, אלא זו הבעיה שלנו. אנו אלו שצורכים בכפייתיות את המידע הזה שוב ושוב ומזינים ברייטינג שלנו ובכסף שלנו את התעשייות האלו.
אם אנו רוצים לשנות את העולם שלנו, עלינו להפסיק להזין את המוח שלנו במסרים האלו שוב ושוב. זה לא טוב ולא מיטיב. אולי אם נפסיק לצרוך את כל השלילי וניתן יותר מקום לאושר ולחמלה, באמצעות תהליכי למידה וחיווט מוחי המוחות שלנו כפרטים והתודעה הקולקטיבית שלנו תשתנה גם.
הזמינו 2 אנשים שיזמינו עוד 2 אנשים
הגיע הזמן ללמד את המוח שלנו ולתרגל חמלה, הבנה, נתינה, סליחה, דאגה לזולת ואהבה עצמית. אני יודע מהניסיון האישי שלי, שלימודי הפסיכולוגיה החיובית שינוי את חיי ואת החיים של מיליוני אנשים, שבוחרים במה להזין את המוח, הרגשות, הגוף ותודעה שלנו.
והנה התרגול שלכם - בחרו משהו שלילי שאתם רוצים להוציא מהחיים שלכם (למשל חדשות) ומשהו אחד חיובי שאתם רוצים לטפח יותר בחייכם – כמו סליחה, או הכרת תודה והפכו להיות אלופים בו. אם כל אחד מאיתנו ישנה קצת את עצמו, אנו נשנה את המציאות שלנו, את המדינה שלנו ואת העולם בו אנו חיים.
ואני גם רוצה להזמין אותכם לאתגר. אם התחברתם למסר הזה. אנא חלקו אותו עם עוד לפחות 2 אנשים. זה יכול להיות עם בן/בת הזוג שלכם, הילדים שלכם, החבר הכי טוב, השכן או כל מי שזה לא יהיה, ואל תפסיקו עד ש'תמירו' עוד אנשים לטפח את האושר. תעשו לרגע את החשבון - אם כל אחד מאיתנו יעביר את המסר הזה לעוד שני אנשים, שיגידו לעוד שני אנשים, שיגידו לעוד שני אנשים, אנו נגיע למיליארד איש תוך חמש שנים ונרים פה מחאה שתשנה את העולם. יש כבר יוזמה כזו שרצה בעולם, בואו נביא אותה גם לישראל.
אז מה אתם אומרים, מצטרפים?
Comments