top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

כנס האושר הבינלאומי - מבחן מסכם

עודכן: 4 באפר׳ 2023

נכתב על ידי קרן שמר מצוות PLUS


שבוע שעבר זכיתי להיות בכנס האושר הבינלאומי באגם קומו איטליה. 3 ימים, 800 משתתפים ממגוון רחב של מדינות, מיטב המרצים, המומחיות,

החוקרות והשמות הגדולים בעולם האושר היו שם ושיתפו אותנו במחקרים העדכניים ביותר, במודלים חדשים (וישנים), בפרקטיקות וכלים ספציפיים ומלאו אותנו בהשראה עצומה. שמות כמו ד"ר טל בן שחר, Raj Sisodia, מי שהקים את קפיטליזם קשוב, Mo Gawdat ועוד, הם רק קצה הקרחון של הדוברים שהיו שם.

במשך שלושה ימים הקשבתי, סיכמתי, עיבדתי (ואני עדיין מעבדת) את כל הידע והתובנות שרכשתי, אבל דווקא בדרך הביתה עברתי את אחד השיעורים החשובים שלי בדרך אל האושר, ואולי זה היה המבחן המסכם שלי?


שבוע האושר התרחש בעיצומם של ימים סוערים בארץ, שהגיעו לשיאם ביום ראשון בלילה, יום לפני חזרתי ארצה. את רוב הלילה העברתי מחוברת לנייד ולרשתות החברתיות, עוקבת בדריכות אחר החדשות ואחרי חברי ובני משפחתי שיצאו באופן ספונטני להפגין ברחובות. העברתי את הלילה בתחושה כבדה של FOMO ורצון עז לחזור לארץ ושמחתי שעל הבוקר אני מתחילה את דרכי הביתה.


בבוקר נוכחנו לגלות, כי תיתכן שביתה כללית במשק ואיתה גם דיבורים על סגירותו של שדה התעופה. הגענו לשדה ולשמחתנו, תוך זמן קצר יחסית, הצלחנו לעשות צ'ק אין, בורדינג ולעלות על המטוס. החזרה לארץ נראתה קרובה מתמיד ולתומי חשבתי שתוך שלוש וחצי שעות אני בבן גוריון. אחרי העדכון הראשון של הטייס על כך שהוא מחכה לאישור המראה התחלתי קצת לחשוש והמתנה של עוד שעה הגבירה אצלי את החשש. אחרי שעתיים הודיע הקברניט, שלצערו, אין אישור נחיתה בנתב"ג והטיסה לא תמריא. בבת אחת נפלה רוחי, והרגשתי איך הלב הפתוח והתודעה הצלולה שהיו לי אחרי שבוע מדהים באיטליה, מתחלפים בתחושת פחד, מועקה, שביזות ואפילו דכאון קל. תחושות שהחריפו עוד יותר אחרי שבישרתי לבעלי ולילדים שלא אגיע אחר הצהריים הביתה ושעוד לא ברור מתי אצליח לחזור.

עם התחושה הזו ירדנו בשקט מופתי מהמטוס (כ-200 איש) וחזרנו לטרמינל לנקודת ההתחלה, בכדי להבין מה האופציות העומדות בפנינו. שבוע של היי והתרוממות רוח הפכו בשניות לתחושת תסכול ויאוש גדול. לשמחתי, לא לקח לי יותר מידי זמן עד שנזכרתי והזכרתי לעצמי, שאושר זו בחירה ושיש בידי את כל הכלים והיכולות לעשות את מה שאני מלמדת כבר הרבה שנים א.נשים וארגונים ולבחור איך לייצור את המציאות העכשווית שלי.

מצרפת כמה מהתובנות ורגעי התרגול שעברו עלי בשעות הראשונות לדחיית הטיסה, שלחלוטין העלו לי את מפלס האושר והיו מבחינתי בסימן המבחן המסכם של כנס האושר:


נשימות - איך שהקברניט הודיע שלא נוכל להמריא, מיד שקעתי ברחמים עצמיים והרגשתי איך פיזית הגוף שלי, בבת אחת, מתכווץ, משתתק ודועך. מיד אחרי שהודעתי בבית שלא אגיע, לקחתי לעצמי כמה רגעים (עוד במטוס) והתחלתי לנשום, כלומר לנשום עם יותר מודעות וכוונה. להכניס ולהוציא הרבה אויר ולנסות לייצר לי ולגוף שלי מרחב נשימה. הנשימה, יחד עם ההבנה שאין לנו יכולת לשנות שום דבר או לשלוט על המצב הצליחו להחזיר אותי קצת לסנטר ולייצר קצת יותר תחושת חיוניות בגוף.


מציאת משמעות (purpose) ועשייה (doing) - עוד בזמן הירידה מהמטוס, כשאנחנו ממתינים לאוטובוס שיחזיר אותנו לשדה, נכנסתי למוד של עשייה. העמימות בדבר מצב השביתה ומצב הטיסות היוצאות למחרת (ובהמשך השבוע) הביאו אותי, מבלי לחשוב יותר מידי, להיכנס מייד לאפליקציה של RyanAir ובזמן שיא של פחות מ 60 שניות להחליף את הטיסה שבוטלה בטיסה בשש בבוקר למחרת. רק חצי שעה אחרי השינוי, הבנתי שכנראה שריינתי את המקומות האחרונים שהיו על המטוס ובכך חסכתי לנו טרטורים ודחייה נוספת של החזרה לארץ.

בנוסף, מתוך תחושת ה FOMO של לא להיות בארץ ברגעים כל כך קריטיים, הצלחתי לארגן מחאת דמוקרטיה קצרה בירידה מהמטוס כשביקשתי מהדייל את הכריזה לכמה שניות. זה היה רגע קצר אך משמעותי, שנתן לי תחושת משמעות וחיבור לכל אותם מפגינים בארץ. העשייה וכמובן ההצלחות הקטנות (והגדולות) גרמו לי להרגיש סיפוק גדול לצד הקלה ווודאות ותרמו גם הם לתחושת האושר שלי.


נתינה ונדיבות - במהלך ההמתנה הארוכה לקבלת תשובות מחברת התעופה, הבחנתי בזוג הורים עייפים לתאומות בנות 10 חודשים. גם ללא שיבושי הטיסה ליבי יצא אליהם על האומץ לנסוע עם תאומות קטנות כל-כך והמבט העייף והמיואש שהיה על פניהם גרם לי לבוא אליהם ולהציע עזרה. בתור התחלה הבאתי להם שוקולדים ותפוח כעזרה ראשונה ובהמשך לקחתי את אחת התאומות (זו שיותר זרמה איתי😊) לסיבוב, עד שהם ימצאו פתרון ויסיימו את החלפת הטיסה. זה היה שיעור על כוחה של נתינה ונדיבות. 20 הדקות בהן דאגתי למשהו שהיה זקוק לכך יותר ממני, היו משמעותיות עבורי לא פחות משהיו עבור זוג ההורים. הן עזרו לי להרגיש חיונית וללא ספק הצליחו להעלות לי, ולו בקצת, את סף האושר באותום הרגעים.


א.נשים א.נשים א.נשים – א.נשים הם יצורים חברתיים, לא רק שמערכות יחסים שומרות עלינו הן גם מחולל האושר הגדול והעמיד ביותר. בתוך ההמתנה לתשובות מצאנו את עצמנו חוברים לקבוצה נוספת של נוסעים מתוסכלים שגם הם הצליחו להחליף את הטיסה ליום למחרת.

בעוד אנחנו נוסעים במיניבוס קטן למלון ליד שדה התעופה, העמקנו את הכרותנו ותוך זמן קצר הוקמה לה קבוצת "fun @ Bergamo airport". עייפים וקצת יותר אופטימיים, חברנו יחד והלכנו למסעדה של המלון להעביר את הערב האחרון שלנו באיטליה בחברותא. מיותר לציין שהיה לנו ערב שמח ומהנה שהיווה אקורד סיום מאוד נעים ליום עמוס, מבאס ואינטנסיבי שהיה לנו.


לדעת להעזר ולקבל עזרה מיד עם ההודעה שלי שאני לא מגיעה באותו היום הביתה קיבלתי מגוון הצעות לעזרה ותמיכה, החל מחברות שהציעו לעזור עם הילדים, דרך סבתא שהתנדבה לבוא למחרת מחיפה לתל אביב ועד להודעה מבעלי שאפסיק לדאוג ולראות חדשות ושאהנה עוד ערב אחד באיטליה. הידיעה שאני לא לבד ושכל המערכות והמעגלים התומכים שלי עובדים, ייצרו אצלי קצת תחושת הקלה ושלווה.


לראות את ה"כן" – אחת הפרקטיקות המשמעותיות ביותר בלימוד ותרגול אושר היא היכולת לחפש ולראות את הרגעים הקטנים, הטובים והמשמחים ולתת להם יותר מקום. היכולת הזו אינה אינטואיטיבית מפני שכולנו "סובלים" ממה שנקרא הטיית השליליות ונוטים לראות פי 4 יותר את מה שלא עובד ולעומת מה שמצליח. עם הידיעה הזו, התחלתי לחפש נקודות אור ורגעים קטנים שאני יכולה להגיד עליהם תודה ולתת להם מקום, בתוך היום המאתגר שעבר עלי. ברגע שהתחלתי את החיפוש, יותר ויותר רגעים כאלו עלו לי בתודעה ובחוויה. בין שלל הדברים הבנתי שאני ממש בת מזל שאני לא לבד ושאני חולקת את הרגעים האלו עם שני חברים טובים למסע שלי (תודה לכם אורן וטליה). כך גם שמחתי והכרתי תודה על כך שיום קודם עשינו כביסה, למרות שזה לא ממש היה הכרחי. גם העובדה שהזדמן לי לאכול גלידה ראשונה באיטליה באותו הערב נכנסה לרשימה (כן כן, 5 ימים ומשום מה גלידה לא נכנסה לתפריט), וכמובן העובדה שמצאתי טיסה ליום למחרת היתה בסימן נקודת אור גדולה מאוד.


אז בסופו של דבר, הדיליי בחזרה הביתה היה יחסית קצר וכבר למחרת ב 10 בבוקר היינו בישראל, אבל השיעור שהחיים זימנו לי היוה ההזדמנות לתרגל את שלמדתי בכנס האושר ואת שאני מלמדת ביומיום על אושר בזמן אמת. ומה אתם יודעים It works! אבל הי, אל תאמינו לי, פשוט תנסו בעצמכם....


ואם גם אתם רוצים ללמוד איך לבחור באושר (שלכם ושל הארגון שלכם) אתם יותר ממוזמנים.ו. להצטרף למחזור השמיני של האקדמיה לאושר ארגוני. שבעה מפגשים במודל היברידי, שבהם תלמדו כיצד מטפחים מנהיגים חיוביים וארגונים מאושרים. אם אתם סקרנים לשמוע עוד - מוזמנים להרשם למפגש הכרות שאנו מקיימים ב- 19.4.23 בשעה 9:00 בבוקר ולקבל עוד פרטים, להכיר אותנו צוות המנחים, לשמוע ממשתתפי מחזורים קודמים ולזכות בהטבה ייחודית. למידע ולרישום למפגש היכרות.

251 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page