top of page

ליצור את החיים שאנו רוצים

עודכן: 1 באפר׳

לפני שבוע השתתפתי בכנס בינלאומי בנושא אושר (WOHASU) שהתקיים בלונדון. את הרצאה הפתיחה של הכנס העביר ד"ר ארתור ברוקס. ד"ר ברוקס מלמד בבית ספר למנהל עסקים של הרווארד. ברוקס סיפר בפתיחת ההרצאה, שכאנשים שומעים שהוא מלמד בבית ספר למנהל עסקים, הם שואלים אותו האם הוא מלמד פיננסים, שיווק, חשבונאות או ניהול שרשרת אספקה? כשהוא משיב שהוא מלמד אושר, אנשים מרימים גבה, ומתקשים להבין איך זה שמלמדים אושר בבית ספר למנהל עסקים.

למען האמת, עונה ברוקס, ולא נותר לי אלא להסכים איתו. כולנו מנהלים את העסק שנקראה החיים שלנו. אנו היזמים והמנהלים של הסטארט-אפ שנקרא עצמנו. אבל המטבע של המפעל המדהים הזה אינו כסף, כח או תהילה. המטבעות של מפעל חיינו הם אהבה ואושר, וכדאי שכולנו נבין זאת וגם נדע איך אפשר לצבור עוד מההון החשוב הזה.   


מהו אושר?

השאלה הראשונה אותה נשאלים הסטודנטים בקורס המבוקש של ברוקס (יש לקורס שלו רשימת המתנה של 400 סטודנטים) היא מהו אושר. התשובות, לטענתו, הן די דומות: "אושר היא התחושה שמתעוררת בי שאני עם האנשים שאני אוהב" או "אושר היא התחושה שאני עושה את הדברים שאני אוהב". זה לא נכון. אושר אינה הרגשה או תחושה.

כאשר אנו קושרים את האושר שלנו לרגש, זוהי אשליה שאנו עשויים לרדוף אחריה כל חיינו. הרגשות שלנו לא נועדו לעשות אותנו מאושרים. הרגשות שלנו נועדו לספק לנו מידע על העולם החיצון, לעיתים הרגשות הללו נעימים ולעיתים לא. עלינו ללמוד להיות מאושרים חרף רגשות אלו. רגשות הם עדות לאושר, הן לא האושר עצמו. כשם, שריח של הארוחה שלי היא רק עדות לארוחה שלי. אושר מעורר בנו רגשות (ממש כמו ריח הארוחה) אבל אושר, הוא מסע משתמשך של פעולות יומיומיות, לפי ד"ר ברוקס, אושר שילוב של שלושה מרכיבים מרכזיים: הנאה, סיפוק ומשמעות.


1 הנאה

רבים מאיתנו מבלבלים בין הנאה ובין עונג. עונג (הנאת החושים) או הרצון להרגיש טוב, לא יכולה להיות מטרת חיינו. לעיתים, אנו מקטלגים את הרגשות שלו כ'טובים' או 'רעים', אך למעשה, תיוג זה הוא טעות. רגשות הן מידע שנוצר על בסיס מידע חיצוני, וכל תכליתן לספק לנו אינפורציה כיצד להתנהג במטרה לשרוד. רגשות נועדו לאתר איומים או הזדמנויות ולאותת לנו לגביהם. אם אנו רוצים להיות מאושרים יותר עלינו ללמוד לנהל את הרגשות שלנו, כדי שהן לא תנהלה אותנו. עלינו להפסיק את המרוץ להשגת עוד רגשות נעימים, או להימנע מרגשות כואבים, והחליף אותם במשהו יותר בר-קיימא.


עונג מופעל מהמערכת הלימבית שלנו (אזור במח האחראי על תפקוד רגשות), זו תגובה חייתית וקדמונית, זהו סיגנל שמאותת לנו, למשל, כאשר אנו רואים שוקולד ש"זה יתן לך קלוריות", או ש"זה יאשפר לי זיווג" כאשר אנו פוגשים אדם שאנו שנמשכים אליו. אם הפוקוס של חיינו יתבסס רק על עונג, אנו נמצא את עצמנו במסלול ישיר לאומללות ולהתמכרות. אין הכוונה להיפטר מעונג בחיים, אלא להבין שזהו אינו אושר אמיתי. כדי לחוות אושר אמיתי אנו צריכים להפעיל גם את הניאו-קורטקס (החלק המפותח ביותר של המוח) שמאפשר לנו לנהל רגשות ולזכור אותם. את זה ניתן לעשות על יד הוספת שני מרכיבים לעונג: אנשים נוספים וזיכרון. כלומר, עונג+ אנשים + זיכרון = הנאה.


2. סיפוק

סיפוק היא ההנאה שאנו חווים לאחר מאמץ. בני אדם הם הזן היחיד שצריך להיאבק ולסבול כדי לחוות סיפוק. כאשר אני מעתיק במבחן ומקבל ציון 95 אני חווה פחות סיפוק מאשר אני לומד ומתאמץ בעבור אותו ציון. אם ננסה להימנע ולהדוף את הכאב ואת המאבק מהחיים שלנו, אנו נפגע בתחושת הסיפוק שלנו ולפיכך גם בתחושת האושר שלנו.


זה ממשיך ומסתבך, כי כשאנו כבר משיגים את אותה תחושת סיפוק, אנו חושבים שהיא תחזיק מעמד לעד. לצערנו, זה לא כך. הטבע לא רוצה שנהיה מאושרים, הטבע רוצה שנשרוד ונתרבה. במרדף אחרי האושר, אנו מאמינים שאם רק נשיג את הבית, את הקידום, את בן/בת הזוג, או מיליון עוקבים באינסטגרם, אנו נהנה ממנו לעד. אנו כורעים ברך ומציעים נישואין ומצהירים כי אם תתחתנ.י איתי אני אהיה האדם המאושר בעולם לשארית חיי. אבל לצערנו, לא ככה עובדים נישואים. כל יום הוא יום חדש. פיקים רגשיים גבוהים או נמוכים לא יכולים להימשך לאורך זמן, ומהר מאוד אנו חוזרים לנקודת בסיס פסיכולוגית ורגשית, במטרה להיות מוכנים לנסיבות החיים הבאות ולשרוד. תחושת אופרייה לאורך זמן, תעמיד אותנו בסכנה חיים. לכן, כשאנו משיגים את מה שרצינו, ולא חווים את הסיפוק התתמשך, אליו ייחלו כל כך, אנו רוצים עוד. וכך אדם שיש לו מיליארד דולר מרגיש שהוא זקוק לעוד מיליארד כדי להיות מאושר, ואנו נכנסים למרוץ הדוניסטי, וכמובן מפסידים בו.


החברה, הכלכלה הקפיטליסטית, וכל עולם הפרסום מלמדים אותנו שהסוד לאושר הוא יותר. יותר כסף, יותר כח, יותר כבוד, יותר עונג. אך זה אינו נכון. הסוד לסיפוק בר קיימא אינו שיהיה לנו את מה אנו רוצים, אלא שנרצה את מה שכבר יש לנו. הסיפוק שלנו הוא משוואה – במונה נמצאים כל הדברים שיש לנו ובמכנה כל הדברים שאנו רוצים. כדי להגביר את תחושת הסיפוק, עלינו ללמוד לרצות פחות ולהיות יותר בהודיה על מה שכבר יש לנו. לכן, מציע ד"ר ברוקס, במקום להכין רשימות של דברים שאני רוצה או חולם עליהם (Bucket list) במחשבה בכמה אני אהיה מאושר שאשיג אותם, הגיע הזמן להכין רשימה הפוכה (Reverse bucket list) במטרה לרצות פחות ובעיקר להיות בהודיה על ה"יש".


3. משמעות

משמעות עונה על שאלת ה'למה'. כולנו שואלים אחד את השני מה אתה עושה? הרבה יותר מעניין לשאול למה אתה עושה את מה שאתה עושה? למשמעות שלושה מרכבים: קוהרנטיות, משמעות ותכלית. רוצים לדעת מה גורם לכם משמעות? הנה שתי שאלות שיכולות לעזור: 1. למה אני חי? ואין הכוונה לתשובה הביולוגית אלא לסיבה הנשגבת לקיום שלנו ולשם מה באנו לפה. והשאלה השניה, הקשה עוד יותר, היא עבור מה אני מוכן להקריב את חיי? עבור מה אני מוכן למות? תשובות לשאלות האלו יתנו לנו כיוון על המשמעות של חיינו.



ליצור חיים מאושרים יותר

איך מטפחים יותר אושר? להלן 4 תחומי תוכן שיכולים לעזור לנו לחזק ולטפח אושר לפי ד"ר ברוקס.


  1. אמונה – לפי המדע, כל מה שנותן לנו תחושת נשגבות מעלה את רמת האושר שלנו. חלק גדול מהחיים אנו עסוקים בצרכי ה"אני". תחושת הנשגבות מחברת אותנו למשהו גדול יותר מ'האני'. זה יכול להיות משמעות פילוסופיות, חיבור לטבע, ליקום, לאלוהים, לאומנות, למדיטציה. זה לא משנה מה, אבל אנו זקוקים לחיבור למשהו שהוא גדול מאיתנו ועלינו לתרגל את החיבור הזה ברמה יומית כדי לתרום לאושר שלנו.

  2. משפחה – החיבור לאנשים קרובים (גם אם זה כאלו שלא בחרנו). אנו מחווטים ברמה הביולוגית לקשר עם האנשים הקרובים לנו (שחרור אוקסיטוצין), החיבור יכול להיות למשפחה הביולוגית, למשפחה מאומצת או אפילו לחברים קרובים. למרות החשיבות של מרכיב זה המצב בעולם אינו טוב. בארה"ב למשל, 1 מתוך 6 אנשים אינו בקשר עם המשפחה שלו בגלל דעות פוליטיות מנוגדות (מעניין מה המצב בישראל). כאשר אנו מתרחקים מהמשפחה או מהאנשים הקרובים לנו, אנו למעשה מתרחקים מהאושר שלנו.

  3. חברים – המשנה העמיד ביותר לאושר הוא יחסים חברתיים. ובחברים אין הכוונה ל- Deal friends  אלא ל- Real friends. חברי תועלת הם שימושים, חברי אמת הם חסרי תועלת אינסטרומנטלית (אך לא חסרי ערך). בעידן של מגפת בדידות, אנו זקוקים לעוד מערכות יחסי 'חסרי תועלת', כאלו שמבוססות על אהבה פשוטה, כאלו שאנו לא זקוקים לשום דבר מהם, מלבד אהבה.

  4. עבודה – ללא קשר לתעשייה שאתם עובדים בה, או למעמד שלכן בארגון יש שני דברים במקום העבודה שתורמים לאושר שלנו – לזכות להכרה ולשבח על הערך והתרומה הייחודית שלי במקום העבודה ולהרגיש שאנו בשירות של אנשים אחרים. כולנו רוצים להרגיש נזקקים ובעלי ערך, ומקום העבודה יכול וצריך לספק לנו זאת.

 

אושר כשלעצמו אינו יעד בחיים. אושר הוא כיוון. במסע לאושר, אנו פוגש הרבה חוסר אושר. אנו בישראל בעיצומם של ימים כאלו. גם בתוך המציאות הזו, אנו יכולים להיות מאושרים יותר, ככל שנחתור ליצירת עוד הנאה, סיפוק ומשמעות. לכולנו שליחות חשובה לעצב את התנאים לעזור לעצמנו ולעוד אנשים, ארגונים, קהילות, משפחות, להיות במיטבם. זה מה שישראל הפצועה שלנו זקוקה לו. מוזמנים לצעוד איתנו במסע הזה. 

151 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page