top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

למה אשפזתי את עצמי

שבוע שעבר 'אשפזתי' את עצמי. לא בבית חולים, אלא בבית בריאות. יצאתי לריטריט של שבוע שקיימה עמותת תובנה. ריטריט הוא זמן הפסקה. לקיחת צעד אחורה מהחיים העמוסים והדחוסים כדי להתבונן על החיים מתוך מודעות וערות. זמן לחקור את החוויה העצמית והאנושית בתנאים מיטיבים. זמן להפריד את הגירוי מהמתבונן.


למה זה כדאי?

אם הייתי חולה ונאלץ לפנות לעצמי שבוע מהחיים לצורך אישפוז לטיפול רפואי בבית חולים, כנראה כולכם הייתם מהנהנים במבט מבין ומלא אמפתיה וכלל לא היינו מתעכבים על השאלה הזאת. ואם בכזאת טריוויאליות יש לנו פנאי לטפל בחולי שלנו, מדוע לא להקדיש שבוע מחיינו לבריאות ולמילוי מצברי השמחה והאושר שלנו. וקח עשיתי, (עם הוקרת תודה להרבה אנשים שאיפשרו לי את פסק הזמן הזה).


מה קורה שם?

במהלך השבוע לאט לאט דחיסות החיים שוקעת ונפתח פנאי ומרחב חיצוני ופנימי להיות עם המחשבות, התחושות והרגשות. זמן להיות עם התופעות, במקום מאמץ לדחות ולמסך אותן בשירות העשייה והתפוקה. נוצרת חירות להחליף את הרצון to let it go בהסכמה – to let it be.

זהו מסע גילוי להבנה איך הסבל האנושי נוצר מתוך צורת ההסתכלות אליה הורגלנו, ומסע שמנסה לפרום את התעתוע של האופן בו העולם נתפס ונחווה על ידינו. וכשזה מתרחש, ניתן לטפח באיטיות, ראייה משחררת, להעמיק את התובנה ואת המודעות על טבעם המשתה של התופעות האנושיות הגורמות לנו סבל.

הריטריט והפחתת הגירויים מאפשרים טיפוח איכויות מטיבות כגון סקרנות, סבלנות, חמלה, ידידות, הכרת תודה, יצירתיות ואושר.

נשמע מסובך?

זהו לא קורס פילוסופי – אלא הבנה שדרך תרגול והתנסות ניתן לטפח תנאים ונסיבות מיטיבים. בדומה לפסיכולוגיה החיובית, התרגול מחזק את ההבנה שיש לנו יכולת להטות את החוויה על ידי שינוי נקודת המבט. ניתן לפתח ראייה רעננה ומיטיבה וניתן לשמוט את מה שלא מיטיב. זה לא קורה ברגע. זה מסע חיים. מסע רדיקלי, לרגעים רבים לא פשוט, אבל מסע שמתגמל באושר אמיתי ועמוק.


למה שתיקה?

השתיקה היא לא המטרה. השתיקה היא מעטפת חשובה שמאפשרת לעבודת האלכימיה הפנימית הזאת להתרחש. השתיקה מאפשרת את העברת תשומת הלב פנימה ומפנה אותנו מלהיות מישהו או משהו. השתיקה יוצרת מעבדה סטרילית שמסייעת לריטריט. כל השקט הזה קורה בטבע נפלא, בתנאים פשוטים ונעימים עם תזונה טבעית, עשירה ומזינה. אני אפילו ישנתי באוהל, כדי להיות במגע עם טבע. וכל הטוב הזה מתרחש עם נוכחות, עיניים טובות ולב פתוח של עוד כמאה מתרגלים, שעוברים התנסות משמעותית במקביל, ומהווים ומערכת של תמיכה לעבודת הקודש הזאת, גם ללא מילים.


ומה הלאה?

יוצאים לעולם האמיתי, שלצערי, עדיין מחזיק בתפיסות הפוכות. וממשיכים את התרגול בחיים, עם החיים.

ומי שקרא עד לפה - הנה הצעה אוהבת שלי אליכם ליום הכיפורים – בואו נתרגל ביחד, כל אחד עם עצמו.ה -ונשאל, ונשתהה, ונחקור בסקרנות - מה גורם לנו לאי-נחת וסבל (ill-being) ומה מוביל לרווחה ול- well being?


בואו נזכור את האפשרות החשובה - לבחור באפשרות לבחור. נזכור שתמיד יש לנו מספר רב של אפשרויות, גם עבורנו וגם עבור העולם, מתוך הבנה שלבחירות שלנו, למילים שלנו ולמעשים שלנו יש הבדל בחיים שלנו ובעולם.

לצד האיחול של שנה טובה וברכת חתימה טובה שגרתית ואוטומטית, קחו רגע להזין את הלב-גוף-תודעה שלכם באיכויות שהן בהלימה למה שחשוב לכם באמת. בואו נביא את הברכה של האיחול לברכה של התרגול.

העולם זקוק לנו. ואנו כאן.


רוצים עוד מכל הטוב הזה?

מרגישים גם אתם צורך עמוק להטות את התודעה שלכם לכיוון הטוב והמיטיב. מחפשים להצטרף לקהילה שמטפחת אושר במקומות עבודה. רוצים לשים את האושר שלכם בראש סדר העדיפויות שלכם? אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום - והצטרפו אלינו למחזור #8 של האקדמיה לאושר ארגוני ובואו איתנו למסע גילוי האפשרות של אושר ארגוני.

79 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page