top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

למה גמל על נעלי עקב שוקע?

עודכן: 21 בדצמ׳ 2023

חג החירות חלף. אנו חוזרים לשגרה. האם אנו יכולים לדבר על חירות בשגרה, כאשר העולם המודרני נמצא במצב לחץ מתמשך, ומגפת לחץ ושחיקה פוגעת בכולנו? הגיע הזמן לצאת לחירות, חירות מרמות הלחץ והשחיקה בה אנו חיים. אחת ההרצאות שהותירו בי חותם בכנס האושר, שתקיים לפני שבועיים באיטליה, היתה ההרצאה של Mo Gawdat, לשעבר סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת גוגל, שנקראה UNSTRESSABLE - כיצד אנו יכולים להפוך לבלתי לחיצים.


מהו לחץ?

לחץ אינו דבר רע. מבחינה ביולוגיות לחץ הוא מנגנון שעוזר למכונה האנושית לשרוד. כאשר אנו ניצבים בפניי איום, האמיגדלה (אזור במח, שמרכז את הפונקציות הרגשיות) מזהה את האיום, עוד לפני שהמח מודע לכך, ומורה לגוף לשחרר קוקטייל של הורמונים בגוף, ובראשם קורטיזול. קורטיזול מצית שרשרת של תגובות כימיות, שמעבירות את הגוף שלנו למצב טורבו: אנרגיה זמינה עוברות לשרירים, האישונים מתרחבים, תהליכים לא חיוניים, כגון עיכול וניכוי רעלים, מפסיקים ואנו חווים יותר פוקוס, כדי שהמח שלנו יוכל להגיב בזריזות למצב של לחימה או בריחה (Fight Flight or).


זוהי תגובה הישרדותית יעילה ומרשימה. כאשר אנו ניצבים במפני נמר. הבעיה בעידן המודרני אינה עם המנגנון, אלא עם משך השימוש בו. לחץ עובד במעגלים, במה שנקרא מעגל משוב שלילי. המעגל מתחיל כאשר מופיע איום על ההישרדות שלי. המערכת הרגשית מציתה תחושת חירום (עוד לפני שמח מודע לכך), לאחר שקורטיזול מציף את המערכת הפיזיולוגית, המח הרציונלי נכנס לפעולה ומבצע הערכת מצב, האם האיום הוא אכן קיומי, והיתה סיבה ממשית להפעיל את תגובה הלחץ. מעגל הפידבק הזה אורך כ-90 שניות. לאחר 90 שניות כל ההורמונים האלו משתחררים והמערכת המוחית בוחנת מחדש האם האיום חלף וניתן להירגע, או שיש צורך בשימור מצב הלחץ.

הבעיה בעולם המורדני, שמקורות הלחץ אינו מגיעים עוד כמופע של נמר. את הנמר החליפו המנהלים, הלקוחות, בני הזוג, הילדים, החדשות, הפקקים והמשכנתא– שכל מפגש איתם, מפעיל את סימן האזהרה "אנו הולכים למות" ומעורר את מעגל הלחץ. בעולם המודרני האיום הפיזי הפך לאיום מנטלי. המערכת הרגשית מאותת שהאיום לא חלף, מה שמותיר את מערכת הלחץ בפעולה, וכך המערכת ממשיכה לפעול שוב ושוב, לפעמים למשך שנים, לפעמים לאורך חיים שלמים (במעגלים מתמשכים של 90 שניות).


הפיזיקה של הלחץ

לחץ בחיים פועל כמו משוואה פיזיקלית. לחץ = גודל הכוח שמופעל חלקי מידת השטח שנושאת אותו. כשהמשא כבד יותר מהיכולת לשאת אותו אנו חווים לחץ. מה שמשפיע על העומס הוא עוצמת האיום, המשך שלו והתדירות שלו. לדוגמה, גמל שילך במדבר על נעלי עקב, ישקע. למה? לא בגלל המשקל שלו, אלא בגלל שהעומס שלו מופעל על יחידת משקל מאוד קטנה וצרה. המקבילה האנושית היא שהאתגר מולו אני ניצב גדול יותר מהמשאבים, מהיכולת, מהמיומנויות שזמינים לי באותו רגע.

מהמשוואה הזאת ניתן להבין, כי היכולת שלנו להתמודד עם לחץ, לא קשורה למקור הלחץ, אלא ליכולת להתמודד איתו. אם מקור הלחץ אותו אני פוגש הוא מעבר ליכולת שלי לשאת אותו, עלי לחזק את היכולות, המיומנויות והמשאבים שלי להתמודד איתו.


מדוע אנו נשברים?

אם זה המצב, ויש לנו יכולת לשאת לחץ, מדוע אנו נשברים? לפי Mo Gwadat אנו נשברים תחת שלושה תנאים (ממש כמו בפיזיקה ).

1. לחץ מתמשך על שטח קטן - כאשר מופעל לחץ גדול, או מספר רב של לחצים לאורך זמן (בן הזוג אומר הערה פוגענית, ואז האבא מעצבן אותי ואז הבוס ועוד ועוד) אז שמגיע רגע מסוים, בו אני כבר לא יכול לשאת זאת, ואני נשבר.

2. טראומה – כח חזק, מהיר או ובלתי צפוי. למשל בתאונת דרכים. כמות כח גדולה מועלת במהירות רבה ושוברת את האובייקט.

3. עייפות החומר Fatigue – אתם מכירים את זה שאתם מנסים לשבור פלסטיק בלי מספרים, ומתחילים לכופף אותו למעלה ולמטה פעמים רבות, עד שלבסוף הוא נקרע בשל עייפות החומר. לחץ לאורך זמן (גם בעצימות נמוכה) גורם לעייפות החומר, כלומר לשחיקה, ששוברת אותנו. השחיקה הזאת היא המגפה הכי גדולה של העידן המודרני (הרבה יותר מטראומה). המשוואה של השחיקה : מספר גורמי הדחף* העצימות של כל אחד ממרכבי הדחף * משך הדחף* תדירות הדחף / מידת המשאבים. אלו יכולים להיות דברים קטנים כמו התראה, שמצפצפת באוזן שוב ושוב לאורך זמן, עד הרגע שאנו 'פתאום' מוצאים את עצמנו צועקים על הילדים שלנו.


ארבעה סוגים שונים של לחץ

לפי Mo ניתן לחלק את הלחץ ל-4 סוגים שונים: דאגה, חרדה, טראומה ושחיקה.

  1. דאגה – מקור הדאגה הוא בצפייה לאיום עתידי. עדין אין הוכחה לכך שהאיום אכן ימומש. למשל, דאגה עתידית ממשבר כללי, שמולידה חשש שאני אפוטר ולא אוכל לשלם את המשכנתא ובסוף אני אהיה ברחובות. במקרה של דאגה אין מה לטפל במקור הדאגה. מה שנדרש הוא לבחון, האם יש לי סיבה אמיתית לדאוג, האם זה אכן איום אמיתי, שיש לו עדויות, ואז עלי לעבור או מצב פחד או להבין שזה לא איום אמיתי ולהירגע.

  2. פחד – פחד מתעורר, כאשר יש ביטחון ומידע מוצק שהאיום שמולי הוא אכן אמיתי. ההתמודדות במקרה של פחד בשאלה מה אני יכול לשעות כרגע כדי להתמודד עם האיום. אם כבר התחילו לחלק מכתבי פיטורין בחברה, אז השאלה היא מה אני הולך לעשות עם זה: איך אני יכול למצוא עובדה חדשה? או איך אני יכול להתנהל כלכלית?

  3. פאניקהפניקה אינה קשורה לגודל האיום. פאניקה קשורה למרווח הזמן בין עכשיו ובין האיום. פאניקה נוצרת כאשר האיום הוא מיידי ואין לי זמן התמודדות. כאשר אני חווה פאניקה במקום להתמודד עם האיום עלי להתמודד עם הזמן: לייצר יותר זמן, לפעול מהר יותר, לבקש עזרה או לנסות ליצור מרחב זמן גדול יותר.

  4. חרדה – חרדה היא המורכבת ביותר. חרדה אינה קשורה לאיום ואינה קשורה לזמן. חרדה קשורה ליכולת ההתמודדות שלי. כאשר אני בחרדה אני מספר לעצמי שאני לא מסוגל להתמודד עם האיום. אין לי את היכולת המשאבים או המיומנויות. לכן אסטרטגיית ההתמודדות היא לחזק ושכלל את היכולות, המיומנויות והמשאבים שלי. הפוקוס עובר מהאיום, לשאלה מה אני יכול לעשות כדי להיות ערוך טוב יותר.


כיצד לפתח עמידות

בפיזיקה, כאשר מותחים גומייה לאורך זמן, היא הופכית גמישה יותר. המקבילה האנושית לכך היא מושג שנקרא Post Traumatic Growth – מושג שמתאר התאוששות, ריפוי ופיתוח חוסן וגמישות בעקבות אירוע משברי. כאשר אנו מודעים למושג ה-PTG, אנו יכולים למצוא תקווה גם בלחץ. לחץ אינו רק מנגנון התמודדות אפקטיבי, הוא גם הפורמט לצמיחה, להתאוששות ולפיתוח יכולות שהופכות אותנו לעמידים וחסינים, מה שMo קורא- Unstressable.


כדי להגדיל את העמידות שלי עלי לחזק 3 מרכיבים:

  1. גבולות (Limit) - להפחית את עצימות ו/או תדירות הלחץ, למשל על ידי הסרת התראות טלפון, הפחתת זמן של מדיה חברתית, פחות חשיפה לחדשות (הגוף לא יודע להבין בין איום דמיוני ומחשבתי לבין אמיתי) וכד'.

  2. פיתוח מיומנויות (Learn) -פיתוח דרכי התמודדות כגון טכניקות נשימה שמפעילות את מערכת העצבים ההיקפית, כתיבה אינטואיטיבית איך אני מרגיש, תרגול הכרת תודה, שינה, שתיה (מחסור בנוזלים מגביר את מידת הלחץ) וכד'.

  3. הקשבה (Listen)- להקשיב טוב יותר לכל המקורות המידע שלנו – התודעה, הגוף, הרגש והנשמה, שאומרים לנו בצורה ברורה ועקבית כיצד עלינו להפחית את הלחץ, אם רק נכרה לכך אוזן.

ל-Mo יש אתר בו יש ידע נוסף על מושג Unstressable למי שרוצה להעמיק עוד.

ולמי מכם שרוצה עוד מגוון כלים מבוססי מחקר ליצירת חיים אישיים ומקצועיים טובים יותר, מוזמנים להצטרף למחזור מספר 8 של האקדמיה לאושר ארגוני שמתחיל ב- 1.6.2023. : שבעה מפגשים (4 פנים אל פנים ו-3 בזום), אירוח במגוון ארגונים, מומחי תוכן, קהילה מקצועית והרבה ידע וכלים עדכניים על מה שיוצר לנו הנאה, משמעות ושגשוג במקום העבודה. למידע ורישום למחזור #8 של אקדמיה לאושר ארגוני.


232 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page