מה למדתי בכנרת על אושר

לפני שלושה שבועות נסעתי עם נועם, הבת שלי (בת ה-8) ביחד עם חבר ותיק ושני ילדיו לחופשת אמצע שבוע בכנרת. בחופשה הזאת היו הרבה רגעי חסד: טיול בנחל הקיבוצים, טבע, כנרת מלאה ובטמפרטורה מושלמת, מדורה, פוייקה, ערק עלית, אוהל, מרשמלו על האש ושלווה.

גם היום השני התחיל טוב. טבילת בוקר לאור זריחה בכנרת (טוב, אולי קצת אחרי הזריחה כי התעצלתי לקום), ארוחת בוקר שהילדים הכינו והגישו לנו (כולל שטיפת הכלים). מה עוד אפשר לבקש? רק לקחת אויר וליהנות מהרגע. וטוב שנשמתי את הרגע זה, עוד לפני שידעתי מה המציאות מזמנת לי מעבר לפינה.

בעוד הבטן שלי מעכלת את הסלט והביצה הקשה, ובדיוק עם שלוק הקפה הראשון אני שומע קולות בכי. אתם מכירים את השניות האלו, שהאוזניים שומעות קול בכי מוכר, אבל יש רצון פנימי להתעלם עוד קצת מהמציאות לפני שצריך להכיר בה.

אז שתי שניות חלפו ופתאום, ממש כמו בסרט, אני משליך את הקפה, רץ לנועם הבוכה ורואה את הפנים שלה מלאות בדם. בכי לא מווסת מפלח לי את החלק בלב, ששייך כולו לבת שלי. אבן, שפה פתוחה, שן שבורה וחצי שעה לאחר מכן אנו כבר במיון פוריה. אחות רחמנייה, צילום, רופא פה ולסת והרבה בירוקרטיה, והבנה שכנראה לא מדובר בנזק גדול, ושכנראה השפה והחניכיים יחלימו עוד לפני השבר בלב.

וככה הסתיים הטיול בכנרת, תוך כדי שהוא מתוייג בזיכרון המשפחתי כטיול בו נועם נפלה, שברה את השן ופתחה את השפה.

ולמה אני מספר לכם את זה (מלבד הרצון לעורר אמפתיה)?

כיוון שהסיפור הקטן/גדול הזה מתאר מה שקורה לנו גם עם אושר. הפסיכולוג, דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 מבחין בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" בין שני סוגים של אושר (well being) אחד קשור לחוויה ואחד קשור לזיכרון.

לסוג הראשון של אושר קורא כהנמן experienced well being , והוא קשור לאושר בחיינו. סוג זה של אושר הוא תהליך רגשי, הקשור לאני-החווה, וכולל סכימה לאורך זמן של סך החוויות.

לסוג השני קוראה כהנמן evaluated well being והוא עושק באושר מחיינו. סוג זה קשור לאני-הזוכר וכולל את הערכה שלנו את חיינו, או את הסיפור שאנו מספרים על חיינו.

מסתבר שאלו שני מושגים מאוד שונים.

אם נחזור לכנרת, אירוע הנפילה צבע את כל החוויה והפך להיות הזיכרון המרכזי. כי מטבעם של סיפורים, שינויים דרמטיים וסופים מקבלים משקל רב, אף על פי שבפועל אירוע הנפילה לא באמת מחק את כל אותם רגעי חסד וחוויות, והיו הרבה כאלו, אך כן שיבש את הזיכרון של החוויה.

להבדל בין שני סוג האושר האלו יש גם השלכה על אושר בעבודה. שניהם סוגי אושר אלו נגרמים מגורמים שונים בעבודה ומייצרים תוצרים ארגוניים שונים.

שביעות רצון

ממש כמו אושר מחיינו - שביעות הרצון שלי מהעבודה היא מה שאני חושב על מקום העבודה שלי, עד כמה אני מרוצה ממקום העבודה שלי אחרי ששקלתי את היתרונות והחסרונות. מה שגורם לשביעות רצון בעבודה הם גורמים כמו העלאה במשכורת, בונוסים, הטבות, תנאים פיזיים וכד'

על אף חשיבות מרכיב זה, הוא נותן אינדיקציה חלקית על איך לייצר סביבת עבודה טובה יותר. למרכיבים אלו יש השפעה קצרת טווח בעיקרה. קיבלתי העלאה אני מרגיש גאה, אבל לרוב תחושה זו עוברת תוך כשבועיים. שביעות רצון משפיעה על בחירת קריירה ועל הבחירה האם להצטרף או להישאר בארגון.

בפועל מרכיב זה הוא מה שרוב הארגונים מתמקדים בו, מדברים, מנסים לשפר ומודדים. ארגונים משקיעים משאבים רבים בגורמים שמעודדים שביעות רצון כמו: משרדים יפים, שכר, בונוסים ותמריצים, הטבות פינוקים, סמוז'י במשרד - ומגלים שעובדים לא מרוצים וממשיכים להתלונן.

אושר בעבודה

למרכיב השני אנו קוראים אושר בעבודה. אושר בעבודה מתייחס לאיך אני מרגיש ביום טיפוסי בעבודה כשאני יושב לי בשולחן ועושה את עבודתי רגע אחרי רגע.

לתחושה זו יש הפשעה על פרודוקטיביות – אנשים מאושרים עושים עבודה טובה יותר. אנשים מאושרים הם יצירתיים, פרודוקטיביים, נותנים שירות יותר טוב, אופטימיים, אנרגטיים, בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ועוד ועוד

יש כמה גורמים שמשפיעים לי על האושר בעבודה. 2 גורמים מרכזיים עליהם אנו שמים דגש בסדנאות שלנו הם:

1. תוצאות – ההרגשה שאני עושה עבודה טובה, תורם, שהעבודה שלי בעלת חשיבות, שיש לה תכלית, אני גאה בה ומרגיש ממנה טוב

2. יחסים – מקבלים אותי, מעריכים אותי, אני אוהבת את האנשים שאיתם אני עובדת והם אותי, יש לי יחסים טובים עם המנהל שלי, מערכות יחסים וחברויות בעבודה.

חשוב לזכור - שני הגורמים (אושר ושביעות רצון) קשורים אחד לשני, אבל ההשפעה הרגשית משפיעה הרבה יותר על השיפוט הרציונלי מאשר הכיון ההפוך. ולצערי, עם הרבה כוונות טובות, ארגונים רבים מפספסים זאת וממשיכים להשקיע את מירב הזמן והמאשבים במחוללי שביעות רצון.

האבחנה בין שביעות רצון לאושר חשובה. אנחנו מאמינים שאפקטיבי יותר להתמקד בגזרת האושר או לפחות ליצור איזון טוב יותר בין השנים. לשביעות רצון יש השפעה נמוכה על הביצועים, בעוד שלאושר יש קשר ישיר וברור לפרודוקטיביות ולעבודה טובה יותר. אם רוצים לשפר ביצועים צריך לגרום לאנשים להיות מאושרים ולא רק שבעי רצון ולהשקיע ביצירת רגעים משמעותיים רבים ולא רק באירועי רווחה ובתנאים חיצוניים.

האבחנה של דניאל כהנמן עזרה לי לספר מחדש את סיפור החופשה בכנרת ולזכור שהיו בטיול הרבה רגעי אושר ולתת להם מקום גם בזיכרון ובלב. מזמין גם אתכם לייצר ולתת מקום אמיתי לאותם רגעים שיוצרים אושר במקום העבודה, גם בלי לעבור בדרך במיון.

אם אתם רוצים לקבל כלים נוספים על איך יוצרים אושר במקום העבודה ולקבל עדות חיה על איך יוצרים בנק מאושר, מוזמנים להצטרף אלינו ביום שלישי הקרוב 20.7 בשעה 10:00 לאירוע חגיגית 1,000 חברים בקהילת אושר ארגוני זה אפשרי שלנו (בזום). במפגש נכיר את חברי הקהילה, נציג ממצאים על מצב האושר הארגוני, ונשמע מרועי קציר, סמנכ"ל השיווק והמכירות של הבנק הדיגיטלי החדש, על איך בונים בנק מאושר. קישור לרשיום למפגש.