התפיסה הקפיטליסטית מתמקדת בהון פיננסי, בשורת הרווח ובהשאת תשואה מירבי לבעלי המניות. במודל זה בני אדם משמשים כמכשיר להגדלת הייצור, הצריכה והרווח עבור תאגידים. גם הטבע משמש כאמצעי בשירות הצמיחה הכלכלית. כך למעשה, העובדים, הספקים, הלקוחות, הסביבה והטבע הופכים לאמצעי למטרת צבירת הון פיננסי ועל הדרך אנו מאבדים את שלמות הטבע ואת כבוד חיי האדם. את התוצאות של מודל זה אנו רואים –לפי דוח גאלופ על מצב העבודה, לפיו 77% מהעובדים מרגישים מנותקים פסיכולוגית מהעבודה, 44% מהעובדים חווים מתח ברמה גבוהה על בסיס יומי ומעל 50% מחפשים להחליף מקום עבודה. בשורה התחתונה מהמועסקים צועקים שלנו שהם אינם מאושרים בעבודתם, מגפת בריאות נפש שוטפת את העולם והטבע משתבש ונפגע.
בספרו האקספוננציאלים של האושר לואיס גאלארדו קורא לכל חברי משפחת האנושות להתאחד יחד בברית חדשה ותחת חזון משותף לקידום מודל כלכלי חדש ונדרש. גאארדו מציע לנו לעבור מקפיטליזם להפיטליזם. ייצור, צריכה וצמיחה כלכלית לא צריכים עוד להיות תכלית הכל. התכלית צריכה להיות אושרם של בני אדם, כמו גם רווחתו של כדור הארץ. החלפת הקפיטליזם בהפיטליזם היא הציווי הדחוף של זמננו.
באבולוציה של התודעה נדרשת מאיתנו פרדיגמה חדשה וסיפור חדש. כשם שחמצן הוא חיוני לחיינו, כך רווח הוא חיוני לתפקודם של ארגונים, אך כשם שאנו איננו חיים כיד לנשום, כך ארגונים לא יכולים לפעול רק בשביל להרוויח. הגענו לעידן שהמערכת הקפיטליסטית צריכה להיות מאותגרת בפילוסופיה חדשה של Happytalism. פילוספיה עסקית ששמה את האושר כמדד בר קריימא יותר מרווח. מה גם שתפיסות אלו הן לא באמת בסתירה. וראיית אושרם של כלל מחזיקי העניין היא גם מנוע צמיחה ומכפיל רווח.
כוחם של אהבה, שלום ואושר הוא אוניברסלי. ניכר, כי איכויות אלו נחוצות מאוד בעולמנו בכל הרמות, טראומה קולקטיבית מחייבת ריפוי קולקטיבי. על ידי העברת המיקוד מצמיחת התמ"ג (תוצר לאומי גולמי) לצמיחת אל"ג (אושר לאומי גולמי) המודד רווחה ואושר, הפיטליזם שואפת ליצור חברה שוויונית ובת קיימא יותר. היא מכירה בכך שהתקדמות אמיתית צריכה להימדד על פי איכות החיים הכוללת והאושר של יחידים, ולא רק עושר חומרי.
ניהול אושרם ורווחתם של אנשי הארגון נמצא בשנים האחרונות בפופולריות עולה. חלק מהחברות עושות זאת מתוך הבנה עמוקה שזו התכלית הנכונה בעידן הזה וחלק מתוך פחד לאבד את עובדים. כך או כך, בימים אלה עוד ועוד חברות מתעדפות את אושרם של העובדים שלהן כיעד חשוב. השינויים מתחילים ממתן שירותי בריאות פרטיים, אפשרות למודל עבודה גמיש, השקעה בבריאות הפיסית של אנשי הארגון, מתן יותר אוטונומיה, אפשר לאנשים להביא את החוזקות שלהם לידי ביטוי, חגיגת הצלחות, יצירת תרבות של הערכה ופרגון, השקעה בהתפתחות אישית ועוד .
אם לפני 10 שנים, מעסיק שהציע עזרה בבריאות הנפשית של עובדיו נתפס חדשני ואולי אף כפולשני, אבל עכשיו זה מתקבל בזרועות פתוחות. במובנים רבים, מה שאנחנו באמת מדברים עליו זה לנהל עסק עם מידה של הגינות ואחריות חברתית וסביבתית. תתייחסו לאנשים טוב וכתוצאה מכל גם תפיקו מהם את המיטב. לא מסובך, נכון?
בעיצומו של משבר כלכלי, פוליטי וחברתי חברות נוטות למהר ולקצץ ברווחת העובדים מתוך רצון להפחית עלויות ומתוך אמונה כי זו השמנת. אז רגע לפני שאתם מקצצים, זכרו כי ניהול אושר חיוני לרמות הפרודוקטיביות של החברה, אשר בתורה משפיעה על הרווחים - עובדים מאושרים = חיים מאושרים = ארגונים מאושרים.
אם אתם מעוניינים בהשקעה בת קיימא, רלוונטית עם החזר גבוהה על ההשקעה – השקעו באושרם של האנשים שלכם ועברו מראייה קפיטליסטית לראייה הפיטליסטית.
מרגישים בשלים להנהיג את הארגון שלכם למקום מאושר יותר? מוכנים לאתגר את המושגים המסורתיים של הצלחה ושגשוג ולהצטרף לחזון חדש של חברה מכילה ומספקת יותר? מחפשים מסגרת למידה שתתן לכן את הידע, הכלים הפרקטיים ואת המוטיבציה ליצור ארגונים טובים יותר שעושים טוב יותר? רוצים להצטרף לקבוצה של כ-100 שגרירי אושר בארגונים? אם השבתם 'כן' - מקומכם איתנו במחזור השמיני של האקדמיה לאושר ארגוני, שמתחיל ב- 12.10.23. הצטרפו אלינו. יהיה Happy.
コメント