יחס החיוביות ורגעים קטנים של אושר

נכתב ע"י קרן שמר מצוות PLUS.

השבוע חזרתי מסופ"ש משפחתי נטול ילדים. רק משפחת המקור - אימא שלי ושלושת האחים. לסופ"ש אחד חזרנו להיות רק הילדים של.....מבלי להיות ההורים של... טיילנו, אכלנו, נחנו, ובעיקר היינו ביחד.

השבוע חזרתי מסופ"ש משפחתי נטול ילדים. רק משפחת המקור - אימא שלי ושלושת האחים. לסופ"ש אחד חזרנו להיות רק הילדים של.....מבלי להיות ההורים של... טיילנו, אכלנו, נחנו, ובעיקר היינו ביחד. השקט שהיה לי נתן לי קצת זמן לחשוב ולהיזכר בכמה מהדברים שגורמים לי להעלות את רמת האושר שלי ובמונחים מקצועיים להעלות את יחס החיוביות.

במחקרם של ברברה פרדריקסון ומרסל לוסדה, שעסק בזיהוי מצבים אופטימליים למיצוי פוטנציאל ולשגשוג, הגדירו החוקרים את המושג "יחס חיוביות" כיחס בין כמות הרגשות, החוויות, הביטויים וההבעות החיוביות אצל הפרט/קבוצה מול כמות ביטוייהם השליליים. יחס של 1:3 הוא מה שנדרש לנו כדי שהאושר ישלוט בחיינו, כך טוענת פרופסור ברברה פרדריקסון. פרדריקסון, מומחית לפסיכולוגיה חיובית מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ערכה מחקר על התמהיל שבין רגשות שליליים לחיוביים שיכול להביא לאושר, ומצאה כי מתקיים ביניהם יחס של 1:3, כלומר – על כל רגש שלילי אנו צריכים 3 רגשות חיוביים, בכדי לשמור על חיים מאושרים. היא גילתה שעל מנת לשגשג אנו לא צריכים לשאוף להעלים חוויות ורגשות שליליים מחיינו, אלא לנסות לשמור על היחס הנכון: שלושה רגשות חיוביים על כל התנסות שלילית.

פרדריקסון שחוקרת רגשות חיוביים, מראה לנו כי לרגשות חיוביים יש יתרונות רבים. היתרון המשמעותי ביותר בעיני קשור לאפקט הרחבה ובנייה. רגשות חיוביים מהווים בוסטר, מעין מכפיל כח, שמסייע לכל המערכות שלנו לעבוד טוב יותר. אנשים שנמצאים במצב חיובי הם יותר קליטים למידע וללמידה, הם יותר נדיבים, יותר נוטים לשיתוף פעולה, ואף להיות יותר אופטימיים ויצירתיים. למעשה, כל מדד שאנו מכירים עובד טוב יותר כשאנו במצב חיובי.

להלן הצצה לדברים הקטנים והפשוטים שעבדו לי בסופ"ש האחרון וללא ספק יכולים לעזור לי לייצר את יחס החיוביות האופטימאלי. אני מעלה אותם על הכתב כדי להזכיר לעצמי (ולכם) כמה הם פשוטים.

1. יציאה לחיק הטבע: נזכרתי כמה יפה, דינאמי, צבעוני ומעורר השראה הטבע: ראיתי שקיעה ולמחרת זריחה, צפיתי באלפי ציפורים נודדות, נשמתי אוויר צלול וספגתי קצת מנופי ארצנו הקטנטונת. 2. משחקי קופסה: אומנם היתה זו חופשה של מבוגרים אבל היא כללה משחקי קופסה משעשעים שגרמו לנו להיזכר שאין גיל שבו מפסיקים ליהנות מלשחק משחקים. צחקנו, לפרקים התרגשנו, השטתינו ונראה לי שאפילו התגבשנו לנו קצת יותר. 3. זמן עצמי: היו לי 48 שעות בהן נזכרתי כמה כיף לי בחברת עצמי, כמה זה נחמד לבחור מה אני רוצה לעשות, מתי ולמשך כמה זמן. במהלך הסופ"ש קראתי, ישנתי, שמעתי מוסיקה, עשיתי ספורט וראיתי סרט בקולנוע מהסוג שכבר לא בונים, בבית העם - סנימטק ראש פינה. 4. זמן איכות משפחתי: אומנם הפעם האחרונה שבילינו זמן איכות שכזה, רק של כל האחים, היתה לפני יותר מעשור אבל הזמן כמו עצר מלכת. לרגע חזרנו להיות הילדים של... האח / אחות של... והיה בזה משהו קסום ומרגש . מקווה שלא ייקח לנו עוד עשור לייצר לנו מרחב / זמן שכזה. 5. געגועים: לאורך כל הסופ"ש יצא לי גם לחשוב על יתר בני משפחתי שנשארו בתל אביב. תהיתי איך הם מעבירים את הסופ"ש, חשבתי עליהם בכל מיני נקודות והתבאסתי לפרקים שהם לא חווים איתי את החוויות. והאמת שממש נהניתי מלהתגעגע. יש משהו בגעגוע שמזכיר לנו שגם כשלפעמים השגרה נראית עמוסה, שוחקת ומעייפת, יש בה משהו מוכר, נעים, מרגיע ומאושר.

אז בסופ"ש האחרון יחס החיוביות שלי כנראה היה גבוה מהממוצע, ואני לא בטוחה אם אפשר לאגור חוויות חיוביות למאזן, אבל אם כן, ללא ספק מלאתי לי קצת את המכסה... אבל מה שבטוח זה שנזכרתי בכמה דברים קטנים ופשוטים שאני אוהבת לעשות ויכולים לעזור לי ביומיום לשמור על איזון החיוביות של 1:3.