top of page
  • karen

מה למדתי מעצי האקליפטוס

עודכן: 30 ביוני

נכתב על ידי קרן שמר מצוות PLUS


שבוע שעבר יצאתי למסע ביער בפתח תקווה. כן, כן, בפתח תקווה, ולא סתם יער, יער של עשרות אקליפטוסים שנטעו לפני 20 שנה והיום מהווים מקום קסום שנקרא יער אפשרויות. על אף שאני מכירה את המקום וכבר ביקרתי בו מספר פעמים בעבר, הפעם הביקור היה שונה. הביקור לא עם קבוצה שאני מלווה למטרת הנחייה. הפעם הביקור היה עבורי, קרן.

כותרת המפגש היתה Forest Therapy – תרפיית יער, וכשמה כן היא, הזדמנות לחידוש כוחות, הפחתת סטרס, מתח וחרדה, חיזוק מערכת החיסון והעלאת החיוניות של הגוף באמצעות העצים, היער והשהייה בטבע.

במהלך תרפיית היער עברתי יחד עם עוד משתתפים דרך שבע תחנות העוסקות בהתמסרות לחוויה החושית בעת השהייה בטבע. תחנה אחר תחנה יצרנו קשר מחודש למקורות הטבע כשער לעולמנו הפנימי. לאט לאט במהלך הבוקר, התודעה החלה להתנקות, הצורך להיות בשליטה, בחיבור לטלפון הנייד ולעולם התחלף בתחושת שחרור, התנתקות והתנקות, או בעצם - חיבור פנימה. רק אני והעצים. אני והטבע. רק אני. לכמה רגעים יכולתי לראות מבעד למה שאני צריכה ורוצה להספיק, מבעד למה שמצופה ממני, מבעד למשימות, מבעד להרגלים.


במעברים בין התחנות השונות נפתחתי לחמשת החושים שלי, וזכיתי להפעיל ולחדד אותם. פתאום יכולתי לחוש את משב הרוח הקלה על כתפיי, נהניתי להצטנן מהטמפרטורה המפתיעה והקרירה של גזע אקליפטוס שבחרתי, על אף שבחוץ היה 30 מעלות, הצלחתי להאזין לסימפונית הצלילים של הטבע, שכללה ציוץ ציפורים, רשרוש של עלים וענפים ברוח ועל הקרקע, זיהיתי ריחות רעננים באויר ואפשרתי לכפות הרגליים והידיים שלי לחוש את מגע הקרקע ואת הטבע במלוא הדרו.

גם יצרתי. יצרתי עם הידיים, פסל בעזרת אוצרות הטבע, יצרתי מילים ושורות על גבי דף לבן שהתאגדו להם למשפטים, פסקאות ותיעוד של חווית. ובעיקר הייתי. במשך כמה שעות הייתי עבור עצמי בלבד בחיבור עם הטבע.



משתפת אתכם.ן בכמה תובנות שעלו לי על החיים, על הורות ועל בכלל, משיחה עם עץ אקליפטוס שבחרתי (או שהוא בחר אותי), מההתבוננות ומהשהייה בטבע למשך כמה שעות:

-  התחדשות - כמה מופלא זה ללמוד מגזע האקליפטוס שמתייבש, מתקלף ומתחדש עם עונות השנה, וכמה חכם זה להשיל את השכבות שכבר לא מיטיבות איתנו ולתת מקום לדברים חדשים לנבוט ולהופיע.

-  יציבות - כמה טוב להיזכר, שכמו שהאקליפטוס עומד יציב וזקוף, נטוע בקרקע, מכה שורשים ומתארך לגובה גם בתנודות מזג האוויר, גם אנחנו יכולים להישאר מחוברים לעצמנו, לקרקע ולהמשיך לצמוח כשלא הכל קורה כמו שתכננו ורצינו (תזכורת חשובה במיוחד לאור הסערה שמתחוללת במחוזותינו מאז ה 7.10).

- להיפתח לחושים - כמה מידע נקלט בחמשת החושים שלנו כל הזמן וכמה ערך יש בשימוש בקלט זה בשוטף כמקור לחיבור, לאנרגיה, לחיוניות, לריפוי, וליצירה.

שקט - כמה אני (ואנחנו) הייתי זקוקה וכמהה לשקט, לניתוק מהמסכים, למפלט מהשגרה, מהשיעבוד ומהצורך המודרני להיות מחוברת 24/7, כמקור של הזנה, התחדשות וריפוי, למרות שביום יום אני לא תמיד ערה לכך.

- ללמוד מהטבע - ברגעי החיבור לטבע, שאיפשר ההתבוננות עצמית הצלחתי לשאוב מהאקליפטוסים השראה להורות שלי, שלאחרונה (יותר מתמיד) מאלצת להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות של ילדי.


  • נוכחתי בחשיבות שלי להיות קרקע יציבה ובטוחה כאימא (אדמה) לילדי מעל פני השטח (בגלוי, במה שרואים) וגם מתחת לפני השטח (בנסתר, בשורשים). גם כאשר לא רואים את השורשים על פני השטח, היותי קרקע יציבה עבור ילדי היא בסיס קריטי לצמיחה ולהתפתחות הטבעית שלהם.

  • כמו עצי האקליפטוס, חלק מהמשימה ההורית שלי היא לאפשר התחדשות וגדילה. לשחרר שכבות כשהזמן המתאים מגיע, גם אם זה קשה (לי או להם), לאפשר נביטה של שכבות חדשות (גם אם אני לא תמיד לגמרי מבינה ומסכימה), להבין שחלק מהענפים שגדלים הופכים להיות עצמאיים, וגדלים בדרכם הייחודית  ולקבל זאת בקבלה ובאהבה.

  • חמשת החושים שלנו הינם משאב רב ערך. כדאי לנו להיות ניזונים ממידע שנקלט בהם. גם אנחנו וגם ילדינו זקוקים למידע רב חושי זה (גם אם לא תמיד יודו בכך). כל חוש נותן מענה לצורך, להזנה, לענף, לעלה באופן חיוני ואחר...

  • כמו שבטבע זה בלתי נמנע להיתקל בעוקץ של נמלת אש, יתוש או דבורה (אנחנו נתקלנו בחלקם בזמן שהתארחנו במרחב שלהם ביער), כך גם אנו נתקל, כדרך הטבע, בחוסר נוחות עם ילדינו, ייתכן שזה תוצר של הורמונים ואיזונים ויכול להיות שזה בגלל שהפרנו איזה איזון, פלשנו להם למרחב או דרכנו במקום שלא היינו אמורים.

  • להתנתק בשביל להתחבר –הייתה לי חוויה משמעותית להתנתק ולהיות בטבע ללא טכנולוגיה, ללא ניידים וללא שאון החיים השוטף, כך גם חשוב, מפעם לפעם, להיות עם הילדים שלי. לאפשר לנו להביא את עצמי (ואותם) AS IS מנותקים מהעולם החיצוני ומחוברים אחד לשני.ה.

 

תודה על ההזדמנות להתמסר לטוב של הטבע. תודה לאישה מיוחדת, גליה בן חיים, ששותפה לשליחות של הפצת הטוב וחיפוש אחר השבילים (והעצים...) שמסבים לנו אור, תקווה ואושר. תודה גליה על שאת הולכת אחרי הלב, החזון והחלומות, שלך ותודה על האפשרויות הרבות הנגלות ביער.


אם גם אתם רוצים לבקר ביער, וללמוד איך לייצר יותר אור, תקווה ואושר? מוזמנים להצטרף אילנו למחזור התשיעי של האקדמיה לאושר ארגוני, שמתקיים ב 9-11 ליולי ובמסגרתו נתארח ביער אפשרויות ובמקומות מעוררי השראה נוספים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

147 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page