כתב וצילם: ד"ר יובל צור מצוות PLUS
המדינות הסקנדינביות מובילות את דירוג האושר הבינלאומי מאז החלו המדידות בשנת 2012. המקום הראשון מתחלף מדי פעם, כאשר בדרוג האושר השנה נמצאת פינלנד במקום הראשון ואחריה דנמרק. לפני מספר שבועות נסעתי לטיול בנורבגיה, המדורגת שמינית במדד האושר הבינלאומי השנה.
מזג האוויר נע בקיץ בין 10-20 מעלות ומאפשר לנו הישראלים לנשום לרווחה. השמש שוקעת בשעה אחת עשרה בלילה, וזורחת בארבע לפנות בוקר. בין לבין, הלילה אינו חשוך לחלוטין כמו ליל ירח מלא ובהיר. זה נחמד, רק שבחורף זה מתהפך: במקום 20 שעות אור ביממה יש 20 שעות חושך (בחלק הצפוני החושך בכל שעות היממה)... וקר... מתחת לאפס, הכל מתכסה שלג.
אז מה מציב את נורבגיה בראש טבלה הארצות המאושרות בעולם?
קודם כל הטבע. זו ארץ מקסימה, מהיפות בתבל – עושר בלתי נתפס של טבע פראי – פיורדים, יערות, הרים ואגמים (למעלה מ- 400,000 אגמים!), שלג, אתרי סקי וקרחונים, וחוף ים - האוקינוס האטלנטי, קו חוף של 100,000 ק"מ. בכל מקום מפלי מים זורמים מראשי ההרים הירוקים/מושלגים אל האגמים והפיורדים שבעמקים. זו ארץ רחבת ידיים שהבתים מפוזרים בה, הם חיים בחוות חקלאיות ובתי מגורים שבנויים ממש בתוך הטבע. הם נוהגים לטייל הרבה בטבע, מחוברים אליו, וחיים בתוכו חיים פשוטים כמפתח לאושר.
אבל... תגידו: לחיות ככה בבדידות, כשחצי שנה חיים בתוך חושך ושלג - זה לא כל כך אטרקטיבי... אז מה עוד מסביר את האושר הנורבגי?
נורבגיה כמו כל מדינות סקנדינביה היא מדינת רווחה שבה לכל תושב יש ביטחון קיומי וכלכלי מובטח: שרותי הבריאות והחינוך ניתנים עלי ידי המדינה, בחינם, הכל. הלימודים חינם עד תואר שלישי, בכל תחום שתרצו. בנוסף לאקדמיה יש קורסי הכשרה לעבודה שממומנים על ידי המדינה תוך כדי קבלת שכר בזמן ההכשרה. אלה דמי אבטלה של כ- 2,000 יורו, לכל אורך ההכשרה, ואם סיימת הכשרה כחשמלאי והחלטת להיות מעצב אתרים? אין בעיה, תתחיל קורס הכשרה נוסף.
עכשיו תשאלו, כמו ישראלים טובים, מאיפה הכסף?
ובכן, עד שנות השישים (של המאה הקודמת) היתה נורבגיה מהמדינות העניות ביותר באירופה. התפרנסה בעיקר מחקלאות, ודיג... וזה לא פשוט בתנאים שקיימים שם. אז התגלו מצבורי נפט וגז בים הצפוני (אפשר לראות את זה יפה, ואת נורבגיה בכלל, בסדרה Occupied בנטפליקס). נורבגיה הפכה למדינה העשירה בעולם (לנפש). אך הסיפור המרשים הוא שהכסף הזה מושקע בעתידה של נורבגיה. כספי הגז והנפט נכנסים לקרן עושר לאומית, שמנוהלת ע"י הציבור, לא טייקונים ולא ממשלה! הם לא "מחלקים" כסף לאזרחים, אלא משקיעים בעתיד: בונים תשתיות, אוטוסטראדות (מבצעים הנדסיים מורכבים שלחציבה בהרים, ובניית גשרים ומנהרות באורכים מטורפים, מתחת לפיורדים ואגמים), קווי חשמל, אמצעי ייצור ומפעלים. הם דואגים לעתיד ומערך הלימודים וההכשרה המקצועית גם הוא חלק מזה.
זה נכון שכשיש כסף, לכאורה יותר קל... אבל כידוע, זה לא תמיד יוצר אושר. שאלת האושר היא לא שאלה של כמה כסף יש אלא מהו היחס לכסף. לא הכסף יוצר את האושר, אלא השימוש, מי שולט בו וכיצד הוא מתחלק, וכאן אולי טמון סוד האושר הנורבגי.
אנחנו מדברים על תרבות שונה מהתרבות המוכרת לנו. התרבות שלנו מבוססת על התרבות האמריקאית שהפכה לסוג של תרבות גלובלית: מרדף אחרי הצלחה וכסף, כמה שיותר זה יותר טוב, עם ראייה מאוד אינדיבידואלית - ותחושה שזה אף פעם לא מספיק (מתכון לחוסר אושר מתמשך...).
התרבות הנורבגית, כאמור היא אחרת. שתי מילים שמגדירות אותה מהוות אבני יסוד במערכת החינוך: " ינטולבן" ו"לאגום". כל ילד לומד ומפנים את המושגים האלה מהגן והלאה.
לאגום היא מילה שמשמעותה "להסתפק במה שאתה צריך". כן, חשוב לספק את צרכיך ובשביל זה צריך לעבוד ולהתפרנס, אבל במידה הנכונה. לא צריך לצבור סתם. אל תהיה חמדן ולא גרגרן.
משמעות המילה ינטולבן היא "אל תחשוב שאתה מיוחד, או טוב מחבריך, ולא מגיע לך יותר מאחרים". כל כך אחרת מתרבות ה"נסיך שלי, מלך העולם" המקובלת במקומותינו. הכוונה היא לא שאין לך ייחוד או ייעוד למצוא, אלא שזה לא נותן לך זכויות יתר על פני אחרים, שגם להם יש ייחוד וייעוד משלהם.
התרבות הנורבגית היא תרבות של הסתפקות במה שצריך ולא יותר, אין מרדף "היסטרי" להצליח ולהיות הראשון, להשיג עוד ועוד. מתנהלים בצניעות, וגם אם יש אנשים עשירים הם לא יפגינו את העושר שלהם בראוותנות. ברוב שטחה, מחוץ לערים הגדולות, בנויים בנורבגיה בתים פרטיים (וילות), לא ראינו שם בתי פאר של בנייה מודרנית של עם קירות מעוצבים וחלונות גבוהים. רוב רובם של הבתים בנויים מעץ בסגנון מסורתי, פשוט (ומקובל לשים אדמה על הגג ואז גדל עליה דשא).
לסיום, מיתוס שהגיע הזמן לנפץ הוא אחוז ההתאבדויות, שאיננו גבוה במיוחד במדינות סקנדינביה. כן, חושך ובדידות יכולים להגביר נטיות דיכאוניות, אבל ברמה הגלובלית, לפי נתוני איגוד הבריאות העולמי – במדינות סקנדינביה אחוז ההתאבדויות דומה לזה של מדינות מערב אירופה, מעט נמוך מארה"ב, כשה"מובילות" בדירוג הנורא הזה הן דווקא מדינות אסיה (יפן, קוריאה) ומזרח אירופה.
אז מה למדתי מהנורבגים על אושר? צניעות, להסתפק במה שצריך (לאו דווקא ב"מועט", אבל לא לצבור שלא לצורך...). לצאת אל הטבע, ולתת מקום ולאהוב את האחר. אז נכון זה קל יותר לעשות זאת ב-15 מעלות ושאתה מוקף בטבע מקסים, אבל אולי הגיע הזמן לאמץ לעצמנו קצת ינטולבן ולאגום גם בקיץ המהביל שלנו.
Comments