מה נשתנה ומה לא: ממצאים מדוח האושר הבינלאומי על אושר ארגוני בימי קורונה

נכתב ע"י ד"ר יובל צור


זה עתה חגגנו את ליל הסדר ואת היציאה של עם ישראל מעבדות לחירות. השנה נוסף לחג נופך מיוחד ומשמח של יציאה מ"עבדות" הקורונה על פחדיה וסגריה, אל חירות של החיים "כמו שהיה פעם". אמנם זה עוד לא לגמרי כאן... אבל בהחלט מתחילים לחוש ולראות את זה קורה. בליל הסדר אנו שואלים "מה נשתנה הלילה הזה?" ובהמשך לכך אנו מבקשים לשאול גם בהקשר של אושר בעבודה: מה נשתנה בעקבות הקורונה? וגם מה לא השתנה? ובכן, מסתבר שבדו"ח האושר הבינלאומי יש התייחסות לנושא.

הדו"ח שפורסם ב- 20.3.21 במסגרת יום האושר הבינלאומי שהוכרז ע"י האו"ם, כולל פרק העוסק באושר בעבודה (Work and Well-being during COVID-19). במסגרת פרק זה מתואר מחקר על עובדים בארה"ב, שהתמקד בדיוק בשאלה הזו. נתוני המחקר התקבלו מאתר Indeed.com, שמבקש מעובדים בארה"ב לדווח על מדדי האושר במקום עבודתם, במטרה לסייע למחפשי עבודה לבחור את מקום העבודה שמתאים להם.


באתר נאספו נתונים החל מנובמבר 2019 ובמהלך כל תקופת הקורונה השיבו לו למעלה מ- 4 מיליון עובדים שהתייחסו למקום עבודתם הנוכחי (הנתונים התקבלו ונותחו על בסיס יומי). מדובר במענה וולונטרי לשאלון, ולכן זה לא מדגם מקרי או מייצג. יחד עם זאת, ריבוי המשיבים מאפשר להניח שאם יש הטיות הן קבועות, וניתוח מגמות ממספר משיבים גדול כל כך הוא בעל ערך וניתן ללמוד ממנו גם אם המדגם איננו מייצג מבחינה סטטיסטית.


ירידה באושר בעבודה בתקופת הקורונה

הממצא הראשון הראוי לציון הוא ירידה של כ 12% ברמת האושר בעבודה בתקופת הקורונה. אין ספק כי הקורונה על מגוון הלחצים ואי-הודאות פגעה ברמת האושר בעבודה. יחד עם זאת, השינוי איננו דרמטי: העובדים מדווחים על רמה חיובית ודי גבוהה של אושר בעבודה לאורך כל התקופה, כשכל הירידה היא בין ציון כ-80 בשיא ההערכה לציון כ-70 בתחתית. כהשלמה לנתון זה מציינים כותבי הדו"ח כי מי שאיבדו את מקום עבודתם (והיו רבים כאלה) נפגעו יותר כמובן.

שאלת האושר בשאלון היתה: "I feel happy at work most of the time", שנשאלה בסולם הערכה שבין 1 (נמוך) ועד 5 (גבוה). הציון שהתקבל הומר לסולם של 0 עד 100. ניתוח התשובות על בסיס יומי לאורך תקופת הקורונה, מראה את התמונה הבאה:


מתי היתה עליה באושר בעבודה?

מעניין לראות שבחודשים מרץ אפריל היתה עליה ברמת האושר שהגיעה לשיא בתחילת מאי. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שבחודשים מרץ-אפריל היה שוק התעסוקה בארה"ב בירידה ורבים פוטרו, כך שהנשארים הראו אפקט של אושר מעצם ה"הישרדות".

התבוננות מדוקדקת יותר יכולה להציע הסבר נוסף, שיש בו ערך לניהול משברים ואושר. בתחילת מרץ הכריז הממשל הפדרלי על מצב חירום במדינה, ובתחילת מאי חילק לאזרחים סיוע כספי ישר לחשבונם (במסגרת ה CARES act) ואז הגיע האושר לרמתו המקסימלית. יתכן, כי עצם הידיעה שהממשל מתייחס למצב ברצינות, נערך ונוקט בפעולות סיוע, הפחיתה את החרדה והלחץ והשפיעה לחיוב על רמת האושר. ככלל, במצבי משבר ואי-ודאות יש חשיבות רבה למסר של שליטה במצב מצד ההנהלה: חשוב להראות שמתייחסים למצב ונוקטים בפעולות (ולא כל כך חשוב מהן הפעולות...). חשוב לתקשר ולהעביר את המידע על שליטה במצב - זה מפחית את ההשפעות השליליות של אי הוודאות.


מהם מנועי הצמיחה לאושר בעבודה?

בהמשך המחקר נבחנה השאלה מהם מחוללי (ה- "Drivers") של אושר בעבודה?