הם אתם סומכים על טייס אוטומטי?

נכתב ע"י ד"ר יובל צור מצוות PLUS

נתחיל בהתנסות קטנה: קחו דף נייר וכלי כתיבה, ועכשיו בצעו את שלושת השלבים הבאים:

שלב ראשון: כתבו במהירות את שמכם על הדף.

שלב שני: כתבו את שמכם בכתב יפה ומסוגנן, הכי יפה שאפשר.

שלב שלישי: העבירו את כלי הכתיבה ליד השנייה, ועכשיו כתבו שוב את שמכם.

קחו לעצמכם רגע לבחון את החוויה.

מתי השם כתוב הכי יפה? כמה זמן לקח לכתוב? איך הייתה החוויה? סביר להניח שהכתיבה ביד הלא-דומיננטית לקחה הכי הרבה זמן ויצאה פחות 'יפה'. סביר להניח שהשלב הראשון היה הכי מהיר. למה זה קורה? כי זה ההרגל שלנו, הכתיבה הטבעית שנעשית באופן אוטומטי.

פעולות אוטומטיות, דפוסים והרגלים: אם נבחן את הפעולות בחיינו (בשגרה כמו כן בסיטואציות שינוי או משבר) נגלה שחלק ניכר מזמננו אנחנו מעבירים בפעולות אוטומטיות. למעשה, רוב הזמן הרגלים ודפוסים מפעילים אותנו, אנחנו טסים על טייס אוטומטי. היתרונות הם שזה נעשה במהירות וביעילות. זכרו את ההבדל בין שיעורי הנהיגה, והשלב של "נהג חדש", לבין הנהיגה כיום. כמה קשב מצריכה הנהיגה בתחילת הדרך? כמה תשומת לב? פעולות אוטומטיות מפנות לנו קשב לדברים אחרים ומקלות עלינו להסתדר בחיים. זה היתרון שלהן, וזו חשיבותן. המוח שלנו בנוי כך שככל שאנחנו חוזרים על הפעולה שוב ושוב, הדפוסים המוחיים מתחזקים וכך ההתנהגות דורשת פחות מאמץ קשבי, והמוח מתפנה לאפשר מולטי-טאסקינג.

אבל... כפי שראינו כשהעברנו את כלי הכתיבה ליד השנייה (וכפי שאנו רואים במציאות המשתנה בה אנו חיים), לא תמיד האוטומט נותן מענה. כאשר יש איזו חריגה מהשגרה – כמו היד הלא-דומיננטית כותבת, או לשמור ריחוק חברתי מהאנשים היקרים לנו – נדרשת פעולה מודעת. כשיש הפתעות בדרך, כשאנו נדרשים לשנות דפוסים והרגלים - האוטומט אינו נותן מענה טוב, ואז אנו עלולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם קשיים, ואפילו נמצאים במצבים מסוכנים (כמו נהיגה וסמס בנייד... - ראו לדוגמה סרטון הממחיש ניסיון ללמוד לרכב על אופניים "הפוכות" שבהן כשמפנים את הכידון ימינה האופניים פונות שמאלה). בנוסף, כפי שראינו בתרגיל כתיבת השם, התוצאות היפות והטובות ביותר היו בשלב השני שבו פעלנו יותר לאט, ולא באופן אוטומטי.

הטייס האוטומטי מקל על הטייסים את הטסת המטוס ולנו את החיים, אבל הטייסים נעזרים בו בעיקר במצבים השגרתיים של טיסה מתוכננת. בהמראת ונחיתה לרוב ייקחו את ההגאים ויטיסו את המטוס בעצמם. למעשה, הטייסים נשארים כל הזמן בקשב לטיסה, מפקחים על הטייס האוטומטי ומוכנים להתערב בכל רגע. האם הייתם מוכנים לעלות לטיסה שבה אין טייסים אלא רק טייס אוטומטי? כשאין מי שיפקח על האוטומט? נדמה לי שלא... אבל, בחיים שלנו אנחנו לא פעם מאפשרים טייס האוטומטי לנהל אותנו. פיקוח על הטייס האוטומטי משמעותו תשומת לב. זהו לב העניין.

מיינדפולנס משמעותו תשומת לב להתרחשויות ברגע ההווה, כאן ועכשיו. זוהי תשומת לב שמופנית באופן רצוני ומכוון הן לאירועים חיצוניים והן למצבים פנימיים (רגשות, מחשבות, תחושות). תרגול של מיינדפולנס כולל אימון בהפניית תשומת הלב אל המתרחש עכשיו, בפנים ובחוץ, יחד עם גישה סקרנית ופתוחה, בלי שיפוט וביקורת. תרגול זה מפחית תגובתיות אוטומטית, לחץ, וזה מאפשר לפעול באיזון ומתוך בחירה. אנחנו רואים את האוטומט ואת דפוסי התגובה, אבל לא משועבדים אליהם ונפתחת אפשרות לבחור בתגובה מועילה ומיטיבה בהתאם לשיקול דעתנו. הטייס הפנימי שלנו מפקח על הטייס האוטומטי ומוביל לבחירה בתגובה נכונה.

לא פשוט לפעול שלא על פי הדפוסים וההרגלים שלנו. המיומנות של המיינדפולנס מחייבת אימון ותרגול. אז ההזמנה השבוע היא לבחור פעולה אוטומטית יומיומית, ולעשות אותה עם תשומת לב מכוונת מרגע לרגע בעת ביצוע הפעולה. רצוי לבחור בפעולה פשוטה, לדוגמה אפשר לבחור ב:

צחצוח שיניים – נשים לב לפעולות בעת הצחצוח, אפשר להחליף יד ולראות איך זה הולך.

אכילה - מתי בפעם האחרונה אכלתם בלי לעשות עוד משהו במקביל? ההזמנה לאכול, רק לאכול, בתשומת לב. בשקט. עם עצמכם – ולשים לב לכל ביס.

נהיגה – תשומת לב לכביש, בלי עיסוקים אחרים.

כל עיסוק אוטומטי אחר... פשוט לשים לב.

רוצים להמשיך ולהתנסות באימון של מיינדפולנס, כולכם/ן מוזמנים/ות למפגש חשיפה למיינדפולנס, עם ד"ר יובל צור, המפגש יתקיים ביום חמישי בשעה 21:00 ניפגש בזום. קישור למפגש.