top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

התמכרות, יכולת בחירה וכדורשת

נכתב על ידי קרן שמר, מצוות PLUS


מי שמכיר.ה אותי טוב (או סתם עוקב.ת קצת ברשתות) יודע.ת שבשנים האחרונות התמכרתי... התמכרות מהסוג הטוב... ולמי שלא מכיר אותי, אז נעים מאוד, קוראים לי קרן והתמכרתי לכדורשת😊.

התמכרתי לאימונים המשובחים בימי רביעי (זה נעוץ ביומן ואסור לגעת בזה), התמכרתי למשחקי הליגה שמתקיימים 2-3 פעמים בחודש, התמכרתי לאדרנלין שלפני כל משחק, התמכרתי למשחקי הידידות בשבתות עם קבוצה של שחקניות "מורעלות" (הידועה בכינויה המישפוחה), התמכרתי לתחושות הניצחון, התמכרתי לצחוקים ולהווי שלפני ואחרי האימון, התמכרתי לשיחות העמוקות אל תוך הלילה והתמכרתי לקבוצת נשים איכותית שכבר מזמן הפכה לסוג של משפחה, רשת תמיכה חזקה, מרימה, מעצימה שקשה לפעמים להסביר אותה למשהו מבחוץ .

ועל אף ההתמכרות שלי ולמרות שזכינו בתואר אלופות תל אביב (מתוך 37 קבוצות) ומקום שלישי בארץ (מתוך 400 קבוצות) לפני כשבוע צללתי, עם סיומה של העונה, ואיתי גם חברותיי לקבוצה, לשביזות מפאת הפסד שנחלנו בחצי הגמר באליפות הארצית. ומקום שלישי פתאום נראה היה שהוא לא מספיק. ביליתי כמה ימים בהתבאסות, בהרהורים, ובחפירות על מהלכי המשחק בהם שגינו, על המקומות בהם איבדנו את הריכוז ומילאתי את עצמי בתחושת תסכול. לאט לאט התחלתי לשים לב איך ההישג של מקום שלישי נצבע כולו באספקטים שליליים. זה יחד עם העובדה שהליגה יוצאת לפגרה, גרמו לי לחוויה ותחושה מאוד לא נעימה (מכורה, כבר אמרתי...).


מאחר ואני עוסקת, חיה ונושמת את עולם מדעי האושר, די מהר הבנתי ש"נפלתי" לתופעה הנפוצה והאוניברסלית, הידועה בשמה הטיית השליליות והתחלתי להזכיר לעצמי כמה עקרונות בסיסיים. מכאן, הדרך מעלה היתה יותר פשוטה ואינטואיטיבית.

הטיית השליליות (negativity bias) היא הנטייה שלנו לחוות דברים שליליים בצורה חזקה יותר ולתת להם יותר משמעות. לפי הטיה זו, אנחנו נוטים להתפקס יותר על האספקטים השליליים של כל מיני דברים לעומת האספקטים החיוביים. המחקר מדבר על יחס של 1:4.

להטיה הזו יש השפעה רבה על ההתנהגויות, התחושות, המחשבות ואפילו מערכות היחסים שלנו. התהליך הזה מתרחש במקביל ברמת המחשבה המודעת ובתגובות גופניות, כגון רמת עוררות פיזיולוגית גבוהה. דוגמה לתופעה אפשר למצוא במצבים שבהם אנחנו עושים עבודה טובה, מקבלים מחמאות על תפקודנו בפרויקט מסובך, אבל בוחרים להתמקד בנקודה אחת שלילית שצובעת עבורנו את הביקורת כולה באור שלילי.


אז אחרי כמה ימים של שביזות מהולה בנפילת מתח, הזכרתי לעצמי את מה שאני מלמדת בהכשרות ובקורסים שאנחנו מעבירים בפלוס. Tavrosky & Torres אמרו "שהדרך בה אנו חווים את העולם מושפעת מאד מהמקום בו אנו ממקדים את תשומת לבנו. אנחנו רואים את מה שאנו מחפשים ומחמיצים את מה שאנחנו לא מחפשים, אפילו שזה ממש מתחת לאפינו". אם נתמקד בהפסד של משחק אחד נפסיד את תחושת ההצלחה של עונה שלמה.

עולם הפסיכולוגיה החיובית מזמין אותנו לתרגל את שריר החיוביות ולחווט את המוח כך שנוכל לשנות את הטיית השליליות, לתת מקום ולהסתכל גם על הדברים הטובים, לציין אותם, לטפוח לעצמנו על השכם ובכך לשנות את ההרגשה, המחשבה והחוויה.


זה מתחיל מהמודעות שלנו לראות את ה"כן", את מה שיש, וכשהתחלתי להסתכל על הכן, נזכרתי שיש הרבה: יש לי קבוצה מדהימה שכוללת 12 שחקניות נשמה (על המגרש ובעיקר מחוצה לו). יש לנו מאמנת מעולה שממשיכה להצעיד אותנו קדימה, לחזק אותנו ולגרום לנו להשתפר מאימון לאימון, ממשחק למשחק ומעונה לעונה. יש לי יכולת לחשוף את הילדים שלי למסגרת שמשלבת ספורט עם קהילתיות וערכים והתמזל מזלי והם אוהבים לבוא לצפות במשחקים, להצטרף לאימונים ולקחת חלק בתוך ההתמכרות הזו שלי.

זה ממשיך באילו שאלות אני בוחרת לשאול את עצמי (ואת הקבוצה) – האם אנחנו ממשיכות לחפור בשאלה "איך הפסדנו אחרי שאת המערכה הראשונה לקחנו בקלות"? או האם אנחנו מתרכזות בשאלות כמו "איך בכלל הגענו למעמד המכובד הזה וכמה השתפרנו מאז השנה שעברה"?


ואולי אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהזכרתי לעצמי הוא שעל אף הטיית השליליות, אני יכולה לקחת שליטה על הסיטואציה. שיש לי את אפשרות של בחירה. אני היא זו שאחראית על איפה אני אשים את הפוקוס שלי ואיזה שאלות אני אשאל ולכן אני היא זו שתקבע, בסופו של יום, מה תהיה ההרגשה שלי.

אז לקחתי החלטה והיום אני בוחרת אחרת. בוחרת להזכיר לעצמי את הדברים החשובים באמת - כמו שהעיקר זו הדרך ולא התוצאה, וללא ספק עשינו חתיכת דרך (גם ברמה האישית של כל אחת ואחת וגם כקבוצה). עם כל הרצון שהיה לנו לקטוף את המקום הראשון, זה באמת לא העיקר. העיקר זו עונה שלמה שהיתה מלאה בכל כך הרבה טוב. והנצחון האמיתי הוא שיש לנו קבוצה כזו מדהימה ומגובשת שהיא אולי הסיבה המרכזית שגרמה להתמכרות שלי מלכתחילה.


אז עכשיו כשהראש שלי חזר להיות מורם ואנחנו עם הפנים קדימה, אני רוצה להרים לעצמי ולכל הקבוצה המופלאה שלי, לסכם שנה ולהודות לקבוצת הנשים המופלאות שמהוות את התמהיל הכל כך מיוחד של בבלי 2 (גם להכרת תודה יש משקל גדול בשינוי הטיית השליליות). אתן קבוצה של נשים איכותיות, רגישות, ספורטאיות ומצחיקות. אני אוהבת אתכן ומרגישה אסירת תודה על החיבור הזה שנוצר ביננו. ולמאמנת שלנו, האחת והיחידה, כרמית רוח, שהיא שילוב נדיר של מקצועיות ונשמה, שלקחה אותנו צעד אחרי צעד לכיוון הפסגה. בטוחה ששנה הבאה גם תעזרי לנו לכבוש אותה.

יאלה 2023-24 אנחנו מוכנות... טוב אולי עדיין לא, יוצאות לפגרת הקיץ, ננוח כמה שבועות, נטעין מצברים ונחזור מחוזקות, מגובשות ונחושות יותר. כי יש התמכרויות שלגמרי שווה לתחזק, לחזק ולשמור...

ולכם, גם מי שלא בקבוצת בבלי 2, אספר שגם אתם יכולים להכיר טוב יותר את הממפתחות לאושר אישי וארגוני (מפתח מחשבתי, גופני, רגשי, חברתי ומפתח חוזקות), ללמוד ולתרגל איך להיות יותר מאושרים ואיך לצאת יותר בקלות ויותר מהר מהפינות של החיים. אושר היא מיומנות ופעולה, הרבה יותר מאשר הרגשה. מיומנות, שיכולה לעזור לנו לחוות יותר הנאה מהחיים והרבה יותר הצלחה. בדיוק לשם כך פתחנו את האקדמיה לאושר ארגוני. מסגרת למידה בת 7 מפגשים, שהיא למעשה חדר כושר לאושר אישי וארגוני. מסקרן אתכם לשמוע יותר? אם כן, אנו מקיים מפגש פתוח וחינמי ב-17.7.23 בשעה 11:00 ואתם מוזמנים. רישום בקישור הזה.

339 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page