top of page
  • תמונת הסופר/תOren Appel

מה קורה לאושר הלאומי שלנו?

עודכן: 19 במרץ 2023

נכתב ע"י ד"ר יובל צור


מחר יחול יום האושר הבינלאומי שהוכרז ע"י האו"ם ונקבע ל- 20 למרץ (קישור). ביום זה מתפרסם דו"ח האושר הבינלאומי. הדו"ח כולל דירוג אושר בינלאומי שמשווה בין כ-150 מדינות, כאשר ישראל לאורך השנים מדורגת בצמרת המדינות בעולם (מקום 10-15), ובשנה האחרונה דורגה במקום התשיעי בעולם(!), הדירוג הגבוה ביותר מאז תחילת המדידה (2012). הדו"ח האחרון הציג את נתוני שנת 2021 , בהמשך לתקופת הקורונה, והיציאה מתקופת המגיפה מהווה כנראה חלק מההסבר לעליה של ישראל בדירוג .


מה יהיה השנה? לדבר עכשיו על אושר בחברה הישראלית כיום נראה מוזר. בימים אלה של מאבקים וקיטוב בחברה הישראלית, שמעלים את מפלס החששות והפחד בקרב כל מי שמעורב בנעשה בחברה הישראלית, ולא משנה מה היא עמדתו. השלכות המשבר הנוכחי ככל הנראה לא יבואו לידי ביטוי בדו"ח שיפורסם כעת, כי הוא משקף את נתוני שנת 2022.

דו"ח האושר הבינלאומי מציג תמונה עולמית של האושר, ממנה ניתן ללמוד על האופן שבו תנאי החיים במדינה (כמו: המצב הכלכלי, איכות השלטון, הלכידות החברתית), משפיעים על האושר האישי של תושבי המדינה. גישת הפסיכולוגיה החיובית וחקר האושר, בנוסף לפתרון בעיות שנדרש תמיד, מתמקדת גם בחקר של הצלחות, באיתור כישרונות, חוזקות והתהליכים המעצימים שהובילו אליהן. מחקר הצלחות ניתן ללמוד כיצד לשחזר ולהגביר הצלחות בעתיד, וכן ללמד אחרים כיצד להצליח. חקר הצלחות מוביל לממצאים שונים מאיתור סיבות ובעיות שתרמו לכישלון. התבוננות בחיובי והמצליח מהווה בסיס לטיפוח גישה ברוח הפסיכולוגיה החיובית, ובסיס לאופטימיות ולאושר – בואו נתבונן כך בדו"ח האושר הבינלאומי.


מה הגורמים לאושר לאומי?

ראשית, הסבר מתודולוגי קצר – הדו"ח מבוסס על סקר בינלאומי רחב היקף שעורך מכון גאלופ עבור האו"ם. הדירוג הבינלאומי מתבסס על שאלה אחת, שבה מתבקשים המשיבים להעריך את האושר האישי שלהם/ן במספר שלם בין 1-10.. הסקר מועבר למדגם מייצג בכל המדינות, כאשר ההשוואה נעשית בין מדינות שנכללו בסקר בשלוש השנים האחרונות (לא תמיד הנתונים עדכניים לשנה האחרונה).


בצמרת הדירוג העולמית ניתן למצוא את מדינות סקנדינביה (פינלנד, דנמרק, שוודיה, נורבגיה) המדורגות ראשונות באופן עקבי. אליהן מצטרפות אוסטרליה-ניו זילנד, וחלק ממדינות אירופה (הולנד, שוויץ, לוקסמבורג). ישראל, כאמור צמודה אליהן בדירוג. למידה מההצלחה שלהן מתחילה בשאלה: מה המשותף למדינות אלה? ניתן לראות כי המדינות המובילות את הסקר באות מהעולם המערבי, מבוססות כלכלית, דמוקרטיות עם רשת ביטחון סוציאלי ("מדינות רווחה"). ארה"ב, שעונה למרבית הקריטריונים אך איננה "מדינת רווחה" מדורגת במקום ה- 16, ובסמוך אליה גרמניה ובריטניה.


בתחתית הדירוג נמצא את מרבית מדינות אפריקה, שבהן המצב הכלכלי, שרותי הרפואה וגם איכות השלטון נמצאים במצב ירוד יחסית בהשוואה עולמית. שכנינו הפלשתינאים (מוגדרים בדו"ח כ- "הטריטוריה הפלשתינאית") נמצאים גם הם בחלק התחתון של דירוג האושר העולמי, במקום ה- 122. אחרונות בדירוג הן לבנון ואפגניסטן.


מכאן ניתן ללמוד כי חופש ודמוקרטיה, מצב כלכלי איתן ומערכת רפואית איכותית מהווים בסיס לאושר אישי במדינה. מהממצאים כאן קשה ללמוד מה הסיבה ומה המסובב, אבל ברור שיש ביניהם קשר והשפעה הדדית. הדוגמאות של אפגניסטן ולבנון מראות לנו את חשיבותה של הלכידות החברתית. כשיש מצב של סכסוכים ומאבקים פנימיים, כולל אלימות ומלחמה פנימית, נפגעת תחושת החופש, הרווחה הכלכלית, איכות הרפואה ובעקבותיהם גם תחושת האושר האישי פוחתת.


מה קורה בישראל?

גם כאן נבחר להתמקד בכוחות החיוביים שמובילים לדירוג אושר גבוה. כגורם ראשון במעלה בחברה הישראלית, ניתן למצוא את הנושא של לכידות ותמיכה חברתית. אלה מאפיינות את החברה הישראלית מאז ומתמיד, ומהוות מרכיב משמעותי בהסבר לדירוג הגבוה שלנו. בחודשים האחרונים הלכידות הולכת ונחלשת. בחלקים רחבים של הציבור מתעורר חשש שהשינוי, שמוביל השלטון, יגביל את החופש האישי, יפגע בצביון הדמוקרטי, ויגרום לפגיעה בכלכלה ובשירותים שהציבור מקבל מהמדינה. לא פשוט להכיל חששות כאלה, והם הופכים לפחד וחרדה בכל הצדדים המעורבים במאבק.


מנקודת המבט של האושר האישי, ישראל עומדת בצומת דרכים. חלקים גדולים בציבור חשים שקולם איננו נלקח בחשבון ושערכים שחשובים להם מאוימים מן הייסוד. כתוצאה מכך נצעקת צעקה שהולכת וגוברת, מה שמעורר חשש והתנגדות גם בצד השני. מציאות זו מעלה חשש ממעגל מסוכן שעלול להוביל לקריסת הלכידות החברתית, אחד ממקורות העוצמה לקיום המשותף שלנו בארץ ובסיס לתחושת האושר האישי.

המסקנה שכדאי להקשיב לה מחקר הצלחה של ישראל להתברג לעשיריה הפותחת של המדינות המאושרות היא שחשוב לפעול לעצירת התהליך. ניתן לקוות שתישמר ההבנה, שכולנו כאן ביחד, וראוי לתת מקום למגוון הקולות בחברה, לפעול לקידום של הידברות וקשר, והכלה של האחר גם כאשר יש אי הסכמה. ניתן למצוא גם כיום, תהליכים של הידברות והכשרת הלבבות, גם אם כרגע הם נראים בשוליים, אולי יתגברו ויובילו ליציאה מהמשבר, ממנו נצא אפילו חזקים יותר.


כדי לשמור על האושר הלאומי שלנו, מה שנדרש הוא ההתכוונות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. לפתוח את הלב, ואת האוזניים, ולהסכים. להסכים להקשיב ולקבל את האחר גם במקומות של אי-הסכמה. לוותר על "הכרעה" ו"ניצחון" למען ה"ביחד". אז, איך אומרים? "ביחד ננצח", עם התכוונות שננצח את הצורך לנצח את האחר.

אז... יום שלישי הוא יום האושר הבינלאומי. בואו נלמד מהעוצמות של החברה הישראלית, ויסודות האושר, ונפעל לשימור הלכידות והתמיכה החברתית (ואפילו להגביר אותה), בואו נהפוך את היום הזה ליום של הידברות והכלה הדדית, של שיתוף במקום קיטוב גם במקומות שאין הסכמה.


גם אנו בפלוס מציינים את יום האושר הבינלאומי, בכנס מקוון בנושא למידה הצלחות, כמרכיב באושר האישי, הארגוני והלאמי שלנו. מוזמנים/ות להצטרף אלינו, ביום שלישי 20.3.23 בשעה 10:00 עד 12:00

האירוע הינו ללא עלות אך דורש רישום מראש בקישור.

104 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page