אמפתיה – לא רק לאלו שסובלים

בשבועות האחרונים אני מוצא את עצמי מדבר הרבה על אמפתיה. פתאום בכל סדנה, בכל ליווי האמפתיה שם, על השולחן. אני שומע עובדים מדברים (ומלינים) על הצורך בהקשבה ובהכלה. אני שומע ממנהלים את הכמיהה לכלים רגשיים להתמודדות עם התקופה חסרת הוודאות בה אנו נמצאים ואני רואה כיצד עוד ועוד ארגונים משלבים בשיח האסטרטגי מילים כמו אכפתיות, חמלה, אהבה, ואושר.

בהמשך לפוקוס שלי בחמלה ובאמפתיה (מעניין מה זה אומר עלי?) נתקלתי השבוע במחקר חדש שמצביע על כך שחוויות יומיומיות של אמפתיה תורמות לרווחתנו ולהתנהגות האדיבה שלנו כלפי אחרים.

כמה מלים על אמפתיה

אמפתיה היא אחת מיני מיומנויות רבות שעוזרות לנו לבנות מערכות יחסים טובות, מלאות ועמוקות יותר. כאשר אנו מהדהדים את רגשותיהם של אנשים, שוקלים את נקודת המבט שלהם, או חשים חמלה כלפיהם, אנו הופכים נדיבים ואלטרואיסטיים, ומפחיתים את הדעות קדומות שלנו כלפי אנשים.

למרות חשיבותה, אמפתיה יכולה לפעמים להרגיש כמו מושג רך ואמורפי השייכך לאנשי טיפול. זו אולי מיומנות שעשויה להיות מועילה מאוד לנו ולאחרים, בטח בעידן של טלטלות רגשיות, אבל בתכלס איך נראית אמפתיה ביומיום, ואיך אנחנו יכולים לטפח אותה?

והנה השבוע נתקלתי במחקר מעניין של גרג דפו ועמיתים מאוניברסיטת טורונטו, שערכו מחקר על החוויה של אמפתיה בחיי היומיום ועל ההשפעה שלה על מעשיהם ועל רווחתם של המשתתפים. ממצאי המחקר שופכים אור על האופן שבו רגעים קטנים של אמפתיה יומיומית פועלים לטובת כולנו.

המחקר כלל 246 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה המגוונת של ארצות הברית. המשתתפים במחקר קיבלו הנחיה אקראית, שבע פעמים ביום, באמצעות הטלפון הנייד, לדווח על רמת האושר הנוכחית שלהם, תחושת משמעות ורמת הרווחה (well being) הכללית שלהם.

בכל הנחייה, נתבקשו המשתתפים לציין האם הייתה להם 'הזדמנות אמפתית' (מישהו המביע רגשות בנוכחותם), אם הם קיבלו או הציעו אמפתיה, או ביצעו מעשה אדיב עבור מישהו במהלך 15 הדקות הקודמות. כאשר התשובה היתה חיובית, הם התבקשו לפרט עד כמה הם קרובים לאדם האחר, האם הטון הרגשי היה חיובי או שלילי, והאם הם הדהדו את רגשותיו של האדם האחר, קיבלו את נקודת המבט שלו או חשו חמלה כלפיו.

ניתוח הממצאים הראה שאנשים נטו להיתקל ב'הזדמנויות אמפתיות' לעתים קרובות, וכי הם גילו אמפתיה לעתים קרובות בחיי היומיום. בממוצע, כל משתתף חווה כתשע הזדמנויות אמפתיות ושש הזדמנויות לקבל אמפתיה במשך 12 שעות, והרגיש או זכה להרגיש אמפתיה ב-88% מהזמן. המשתתפים נטו לחוות את כל מרכיבי האמפתיה בו זמנית (חיובי ושלילי) והזדהו לעתים קרובות יותר עם רגש חיובי מאשר שלילי.

הממצא האחרון היא בלתי צפוי, מציין החוקר דפו, כיוון שאנו בדרך כלל חושבים על אמפתיה כתגובה לסבל. "הייתי קצת מופתע מכך שאמפתיה שכיחה יותר לרגשות חיוביים".

ממצאי המחקר גם הראו שאנשים הזדהו עם אחרים קרובים יותר מאשר זרים בחיי היומיום. זה פחות מפתיע, מציין דפו, כיוון שאנשים רואים קרובים לעתים קרובות יותר ויש להם יותר הזדמנויות לאמפתיה. עם זאת, הוא אומר, אנשים גם מגלים אמפתיה באופן ספונטני עם זרים. כנראה שזה חלק מהחיווט המוחי שלנו בהיותנו יצורים חברתיים.

דפו ועמיתיו גם גילו שאנשים שהבחינו ביותר בהזדמנויות אמפתיה וחשו יותר אמפתיה כלפי אחרים דיווחו על רמות אושר ורווחה גדולים יותר. עם זאת, יתרונות אלו היו קשורים יותר להזדהות עם רגשות חיוביים של אחרים ופחות לרגשות שליליים.

זה מעלה את השאלה: האם אמפתיה טובה או רעה עבורנו? לפי המחקר זה יכול להיות קצת משניהם, תלוי במצב,

"אמפתיה, באופן כללי, טובה לרווחה ולאושר שלנו", מציין דפו. "אבל, כאשר לאנשים יש יותר הזדמנויות להזדהות עם רגשות שליליים - ולחלק מהאנשים יש הזדמנויות כאלו בעקביות, כמו רופאים בטיפול חירום, למשל - אלה יכולים להיות גורמי סיכון למצוקה אישית." במצבים אלו, ייתכן שנצטרך לנקוט בצעדים כדי להגן על עצמנו מהמצוקה שעלולה להביא עימה אמפתיה.

הממצע המעניין במחקר הוא שאנו חווים יותר אמפתיה חיובית מאשר שלילית בחיינו. זאת בניגוד לדעה הרווחת כי אמפתיה היא תוגבה אנושית בעיקר לאלו הכואבים או חווים רגשות שליליים. ולא רק זאת, לפי דפו "לחלוק רגשות חיוביים מועיל אף יותר עבורנו". כשאנו מרגישים שמחה עם אדם האחר, במקום להרגיש רע עם עצמנו - זו הזדמנות טובה להגברת הרווחה והאושר שלנו.

מחקר זה מהווה חידוש כי מרבית המחקרים על אמפתיה וחמלה מתמקדים במתן אמפתיה לאחרים במצוקה. "אמפתיה לא תמיד קשורה לעיסוק בסבל של אחרים", אומר דפו. היא יכולה להיות מקור עוצמתי להתחבר לאושר של אנשים אחרים, וזו דרך מצוינת להרגיש חיבור עם הסביבה שלנו.

אמפתיה יומיומית

אז איך נוכל להכניס יותר אמפתיה (ובעקבותיה עוד רווחה ואושר) לחיי היומיום שלנו? לפי המחקר, זה מועיל לנו להבחין בהזדמנויות אמפתיה לעתים קרובות יותר, להתענג יותר על האושר של אחרים, או לנסח מחדש את התגובה הרגשית שלנו לסבל כהזדמנות לעזור (ולא התמקדות במצוקה האישית שלנו). אם אימון כזה יהיה אפשרי, האמפתיה יכולה להפוך לתרגול אושר חזק עוד יותר - וגם ככלי להפחית את הבדידות.

אז הנה תרגול לשבוע ואולי אף לשנה החדשה - לפתוח את עצמנו ואת ליבנו לעוד הזדמנויות להזדהות עם אחרים ולהדהד עם החוויות החיוביות שלהם, תוך תחושת חמלה לחוויות השליליות שלהם. מסתבר שזה באמת יכול לעזור לכולנו. מי מוכן לנסות?