הגיע הזמן שנעבוד פחות שעות

אילו הייתם שואלים את הכלכלנים הגדולים ביותר של המאה העשרים מה האתגר הגדול ביותר של ה- 21, הם לא היה צריכים לחשוב פעמיים. התשובה היתה פְּנַאִי. בקיץ 1930, בדיוק כשהשפל הגדול תפס תאוצה, הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס העביר הרצאה שכותרתה "אפשרויות כלכליות לנכדינו" - במילים אחרות, עבורנו. המסקנה שלו היתה: בשנת 2030 נעבוד רק חמש עשרה שעות בשבוע. לצערנו, נבואה זו טרם הוגשמה ואנו עדיין רחוקים מיעד זה: שבוע העבודה הממוצע בישראל כולל 40.6 שעות, לעומת 38.6 שעות בארה"ב ו-29.3 שעות בלבד בהולנד שדורגה במקום הראשון.

למה אנחנו עובדים כל כך הרבה? בניסויים בולטים של הנרי פורד ו- W.K. קלוג, נמצא כי תפוקה ושעות עבודה ארוכות אינן הולכות יד ביד. בשנות השמונים, עובדי אפל התעמלו בחולצות שעליהן נכתב: "עובדים 90 שעות בשבוע ואוהבים את זה!" מאוחר יותר, מומחי הפריון חישבו שאם היו עובדים חצי שעות, ייתכן שהעולם היה נהנה ממחשב מקינטוש פורץ הדרך שנה קודם לכן.

יש אינדיקציות חזקות שבכלכלת מודרנית המבוססות על עבודת ידע, שבוע עבודה של 40 שעות הוא יותר מדי. מחקרים מצביעים על כך שמי שמפעיל את יכולות היצירה שלו, יתקשה להיות פרודוקטיבי יותר משש שעות ביום.

לעבודה של פחות שעות יש תועלות רבות. עבודה בת של פחות שעות עבודה מפתיחה מתח - אינספור מחקרים הראו שאנשים שעובדים פחות מרוצים יותר מחייהם.

שעות עבודה רבות הן קטלניות - ימי עבודה ארוכים מובילים לשגיאות רבות יותר, כירורגים עייפים נמצאו נוטים יותר להחליק וחיילים שמקבלים מעט מדי שעת שינה נוטים יותר להחמיץ מטרות. מצ'רנוביל ועד למעבורת החלל צ'רלנג'ר, מנהלים שעובדים יתר על המידה הוכיחו כי שיחקו תפקיד קטלני באסונות.

פחות שעות עבודה עשויה להפחית את האבטלה - בתקופות של מיתון, כאשר האבטלה גדלה, שיתוף משרות עוזר בהפחתת אבטלה. חוקרים בארגון העבודה הבינלאומי הגיעו למסקנה כי שיתוף בעבודה - בו שני עובדים במשרה חלקית חולקים עומס עבודה שהוקצה באופן מסורתי לעובד במשרה מלאה - מתיתנו את השפעות המיתון של 2008-2009 על העובדים.

תרומה לשוויון בין המינים - מדינות עם שבוע עבודה מקוצר מדורגות באופן עקבי כגבוהות בדירוג שוויון מגדרי. בשבדיה, המדינה עם הפערים הקטנים ביותר בין גברים ונשים יש מערכת סוציאלית ענפה לטיפול בילדים וחופשת אבהות. גברים המבלים כמה שבועות בבית לאחר לידת ילד מקדישים יותר זמן לנשותיהם, לילדיהם ולמטלות הבית ממה שהיה קורה אחרת. בנוסף, האפקט הזה נמשך – גם למשך שארית חייהם.

עבודה של פחות עשויה להפחית את אי השוויון - המדינות עם הפערים הגדולים ביותר בעושר הן דווקא אלה עם שבועי העבודה הארוכים ביותר. בעוד העניים עובדים יותר ויותר שעות רק כדי לשרוד, העשירים מוצאים שזה "יקר" יותר ויותר לקחת חופש כאשר ערך השעה שלהם עולה.

לעבוד פחות תורם גם לשינויי אקלים - מעבר עולמי לשבוע עבודה מקוצר עשוי להפחית את פליטת ה- CO2 הנפלט בחצי. מדינות עם שבוע עבודה קצר יותר הן בעלות טביעת רגל אקולוגיות קטנה יותר. בנוסף, צריכה מופחתת מתחילה בפחות שעות עבודה - או, יותר טוב, בצריכה של יותר פנאי.

האם העובדים רוצים בכלל לעבוד פחות?

כאשר מדענים אמריקאים סקרו עובדים כדי לברר אם הם מעדיפים לקבל משכורת נוספת בת שבועיים או שבועיים חופש, פי שניים מהאנשים בחרו בתוספת הזמן החופשי. וכשחוקרים בריטים שאלו את העובדים אם הם מעדיפים לזכות בלוטו או לעבוד פחות, שוב, כפליים בחרו באפשרות האחרונה. פחות שעות עבודה מאפשרות לנו לצרוך מחוללי אושר נוספים כמו משפחה, מעורבות בקהילה ובילוי, בעלי השפעה גדולה יותר על הרווחה שלנו מאשר שכר.

משבר הקורונה שינה את עולם העבודהה. נושא העבודה מהבית עבר שינוי מהותי, וניכר כי מרבית השוק מבין כי העבודה ההיברידית היא פה להישאר, מה שהיה נתפס כבלתי אפשרי לפני שנתיים. שינוי עולם העבודה הוא הזדמנות חשובה לעצור ולשאול גם את שאלות מהותיות לגבי שעות העבודה שאנו מבלים במשרד.

איך נצליח לעבוד פחות? כנראה שאיננו יכולים פשוט לעבור בעצמנו לשבוע עבודה של 20 שעות או 30 שעות. יש לטפל בצמצום העבודה כיעד לאומי; רק משם נוכל לרסן את שבוע העבודה צעד אחר צעד, לסחור בין כסף לזמן, להשקיע יותר כסף בחינוך ולפתח מערכת פרישה גמישה יותר והפרשות טובות לחופשת הורים וטיפול בילדים. הכל מתחיל בתמריצים הפוכים. נכון להיום, זול יותר למעסיקים להעסיק אדם אחד לעבודה בשעות נוספות מאשר להעסיק שני אנשים. הסיבה לכך היא שעלויות עבודה רבות, כמו מס בריאות וביטוח לאומי, משולמות לעובד במקום לשעת עבודה. זו גם הסיבה שאנחנו כיחידים לא יכולים פשוט להחליט באופן חד צדדי להתחיל לעבוד פחות. שבירת מעגל קסמים זה תדרוש פעולה קולקטיבית - על ידי ארגונים או, יתרה מכך, על ידי מדינות.

פנאי אמיתי אינו מותרות, זה חיוני למוח שלנו כמו ויטמין C לגופנו. אין אדם עלי אדמות אשר על ערש דווי חושב, "לו רק הייתי מכניס עוד כמה שעות במשרד." נכון שינוי תרבות עבודת היתר היא אתגר לא פשוט. חינוך מהמאה ה -21 צריך להכין אנשים לא רק להצטרפות לכוח העבודה, אלא גם, וחשוב יותר, לחיים. ואנחנו יכולים להתמודד עם החיים טוב יותר ולחוות יותר אושר, אם רק נפנה לכל את הזמן.