מה חשוב לך: המאמץ או התוצאה?

נכתב על ידי קרן שמר, מצוות PLUS

מכירות את התופעה, כשאת בהריון אז נראה לך שכולן מסביבך בהריון? או לחילופין, כשאת מחפשת לקנות רכב פתאום נדמה לך שכולם נוסעים ברכב שאת מתכננת לקנות? אז שבוע שעבר יצא לי לחוות את זה בהקשר של משהו שלימדתי בהכשרה של מנהיגות חיובית. במסגרת לימוד המפתח הקוגניטיבי לאושר, לימדתי את הנושא של אימוץ דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset) ומאז המפגש, הוא פוגש אותי בכל הפינות ואירועי החיים (האישיים והעסקיים כאחד).

כך מצאתי את עצמי מסבירה לאיתמר, הבן האמצעי שלי, כמה אני גאה בו על ההכנה שהוא עשה לקראת מיונים לחטיבת הביניים בלי כל קשר להאם הוא יתקבל. פתאום "באורח פלא" קפצו לי כל הודעות המוטיבציה והעידוד של אפליקציית Duolingo, בה אני לומדת ספרדית בחודשים האחרונים, ואמרו לי שוב ושוב ש its all about progress not performance. בהמשך השבוע מצאתי את עצמי בעיצומה של סדנא אחרת לוקחת נשימה ומנסה לצאת מרגע של תקיעות על ידי הסתכלות על הרגע (הכאן ועכשיו) ושחרור של התוכנית שבניתי והתוכן שתכננתי להעביר. ובאופן לא מפתיע, בשיחות ומפגשים שהיו לי עם קולגות וחברים עלו, יותר מתמיד, סוגיות כמו התמדה, יציאה מאזורי הנוחות וחגיגה של כישלונות (כאמור, יש מצב שהם תמיד עולים אבל כנראה שהייתי לגמרי במיינדסט של Growth Mindset😊). לכן החלטתי להקדיש את הטיפ השבוע הפעם לעולמו המופלא של דפוס החשיבה המתפתח, בחיבורים היומיומיים שלו אלינו לחיים ובעיקר ליישומים הארגוניים שלו.

דפוס חשיבה מתפתח מול דפוס חשיבה מקובע

נתחיל מהבסיס, את המונח Growth Mindset או בעברית דפוס חשיבה מתפתח, חקרה וטבעה ד"ר קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 2006. המחקר המקורי שלה התמקד בהשפעה של דפוס חשיבה מתפתח על התפתחותם של ילדים, בטענה שהדרך שבה אנחנו חושבים על למידה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו לומדים. מאז, העיקרון אומץ בכל מקום וזירה – בספורט, בחינוך, בלמידה ובשנים האחרונות הוא פרץ בכח גם לעולם העבודה והניהול.

במחקרה מצאה דואק שהגישה איתה אנו ניגשים לפתרון בעיות היא זו שקובעת אם נצליח או נכשל. גישה זו מורכבת מהסיבות שאנחנו מייחסים להצלחה שלנו והאמונה לגבי היכולת שלנו לשנות אותן. האמונה שאפשר לפתח יכולות באמצעות למידה ואימון היא אמונת בסיס היוצרת חוסן פסיכולוגי, מאפשרת לאהוב את תהליך הלמידה וגורמת להתאוששות מהירה מכישלונות. הרעיון הבסיסי הוא שדפוס החשיבה משחק תפקיד מרכזי בהצלחתו של אדם ובעזרת מאמץ אדם יכול לצמוח ולהשתפר.

בעבודתה מתארת דואק שתי גישות לגבי יכולת והתפתחות:

1. דפוס חשיבה מקובע (Fixed Mindset) - בעלי דפוס זה מאמינים שיכולות ואינטליגנציה הם יכולות מולדות וקבועות מראש, כך שאו ש"יש לך את זה" או שאין. הם מאמינים שחלק מהאנשים טובים בתחום מסוים באופן טבעי והשאר פשוט לא. לרוב תשמעו אותם אומרים משפטים כמו "אני לא אדם של...", אף פעם לא אצליח ללמוד את..." וכו'.

2. דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset) - בעלי דפוס חשיבה מתפתח מאמינים שיכולות ואינטליגנציה הם בעלי יכולת פיתוח וצמיחה. הם מבינים שאנשים שמצטיינים בתחום מסוים, הגיעו לרמת ההצטיינות, כי הם התקדמו באמצעות מאמץ רב ועבודה קשה. האמונה שלהם מצביעה על כך שלאדם יש אפשרות להשתנות, להשתפר ולהשתכלל. כדאי לציין בהקשר זה, שלאימוץ דפוס חשיבה מתפתח יתרונות רבים, ביניהם – יכולת לקחת סיכונים, מוטיבציה אישית גבוהה יותר, שיפור והתפתחות מוחית, פחות מתח, חרדה ודיכאון, רמות ביצועים גבוהות יותר ועוד.

בבסיס המונח טמון משולש שכולל שלוש צלעות המזינות ומשפיעות זו על זו: אמונה, עשייה וצמיחה: האמונה שלי (שאני יכולה לעשות משהו) מייצרת לי את האפשרות לנסות ולעשות דברים חדשים (ולפעמים לעבוד קשה) וכשאני מנסה דברים חדשים זה מאפשר לי לצמוח ולראות את ההתקדמות שלי וכך ולהשתפר בדברים שאני עושה ולהאמין שאני יכולה לעשות משהו.

מאחר והאמונה שלנו יכולה להשתנות מסיטואציה לסיטואציה, חשוב לזכור שאין כזה דבר שאני מחזיקה בדפוס חשיבה אחד. דפוס החשיבה שלי יכול להשתנות כמה וכמה פעמים במהלך היממה והוא תלוי במיומנות הנדרשת, בפרויקט, ביום בשבוע או במצב הרוח ברגע נוכחי. בנוסף, כדאי גם לציין שדפוס חשיבה מתפתח הוא אינו גלולת קסם. האמונה שאפשר לצמוח אומנם מספקת לנו את הדלק, אך מאחר ומעשים הם המפתח לצמיחה, אז השינוי דורש זמן, סבלנות, התמדה וניסוי וטעיה.

איך מפתחים דפוס חשיבה מתפתח במקומות עבודה

אחרי שהבנו שבכל אחד מאיתנו קיימים שני דפוסי החשיבה, כדאי, בתור התחלה, לזהות באיזה דפוס אנחנו משתמשים בתחומים שונים ואיזה מהם היינו רוצים לשנות. אחרי שהבנו באיזה תחום דפוס החשיבה המקובע מפריע לנו, ניתן לנסות לשנותו. להלן 8 יישומים ארגוניים וניהוליים שניתן לעשות כשי לאמן ולייצר דפוס חשיבה מתפתח.

1. צאו מאזור הנוחות - שברו את האוטומט וחפשו אלטרנטיבות מחוץ לקופסא. לצורך כך כדאי להיות סקרניים, לחפש הזדמנויות, לאתגר את היכולות הרגילות ולהתנסות בדברים חדשים. אל תחשבו יותר מידי, קחו נושא, העמיקו בו במשך 7-10 ימים והתבוננו בשיפור. כנראה שלא תהיו מומחים אבל ללא ספק תראו שהצלחתם להשתפר

2. פרקו לצעדי תינוק - אומנם השלם גדול מסכום חלקיו, אבל לפעמים כדאי לפרק משימה לחתיכות קטנות יותר ולהתקדם לאט לאט, שלב אחרי שלב. אפשר גם לייצר מרחב תמרון ופתרונות חלופיים למצבים שזה לא יצליח. התחילו בקטן. בחרו מיומנות אחת רלוונטית קטנה שאם תפתחו תשתפרו. השקיעו זמן בלהתאמן, ככל שתראו התפתחות תכנסו למומנטום ויהיה יותר קל במשימות הבאות.

3. התמידו - חזרו על הפעולה שוב ושוב, גם אם לא תמיד מצליח לכם. אחד מציטוטיו הידועים של תומאס אדיסון היה "לא נכשלתי רק מצאתי 1,000 דרכים שלא עבדו". ככל שתתנסו ותחזרו על הפעולה שוב ושוב, המוח יצליח ליצור את הקשרים שהוא צריך כדי להתחזק וכדי שנצליח.

4. השתמשו יותר במילה "עדיין" (Not yet) – קרול דואק החלה את מחקריה אחרי ששמעה על תיכון בשיקאגו שנותן לסטודנטים שנכשלו במבחנים, את הציון Not yet. זה קסם לה מייד. "כשאתה מקבל ציון not yet כחלופה לציון נכשל, אתה מבין למעשה שלא נכשלת, אלא שאתה במסלול לימודי". מאחורי התובנה של Not Yet שרויה ההנחה שאומנם עדיין לא הגענו לתוצאה המיוחלת אבל אם נמשיך ונתאמץ זה יקרה.

5. הציבו מטרות - חפשו מטרות שעוזרות לכם להתקדם והגדירו יעדים חדשים להתפתחות. הגדילו ובדקו מה הייעוד שלכם ומה מספק לכם משמעות בחיים האישיים ובעבודה כאחד.

6. חגגו כישלונות – דודו טסה שר "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה". תנו לעצמכם ולעובדים שלכם את האפשרות לטעות, חגגו את הטעות והפכו אותה להזדמנות לחיזוק הביטחון הפסיכולוגי. בידקו מה למדתם מהכישלון, מה היה אפשר לעשות אחרת ומה אפשר לעשות כדי להשתפר וללמוד לפעם הבאה.

7. מאמץ ולא תוצאה - נסו להעריך יותר את המאמץ ולא להיות עסוקים בתוצאה. למאמץ חלק מהותי בתהליך הלמידה. שדרו שזה בסדר שזה לא מושלם (כל עוד עושים את הכי טוב שאפשר) ונסו לשים דגש יותר על צמיחה ולא מהירות.

8. רפלקציה והתבוננות – פתחו את היכולת להתבונן על תהליכים, לעשות רפלקציה ולהיזכר במיומנויות שבניתם ובדרך שעזרו לכם לבנות אותן. ההיזכרות הזו נותנת לנו בוסט לאמונה שאנחנו יכולים.

אז אומנם העיקרון של Growth Mindset לקוח מתחום החינוך, אך התפיסה יכולה בהחלט גם לשמש כתרבות ארגונית מצוינת, לצמיחה וגדילה של כלל הארגון. מוזמנים לנסות לעצמכם. אה, ואם אתם תוהים, איתמר עבר את השלב הראשון במיונים של החטיבה. אז אומנם באמת, לדעתי, המאמץ חשוב יותר, אבל כמובן שיש גם הרבה סיפוק וכיף גדול בתוצאה של הצלחה.