מה ניתן ללמוד מהמדינות המאושרות על התמודדות עם נגיף הקורונה

ביום שישי האחרון, ה-20 במרץ, ציינו בעולם בפעם השמינית את יום האושר הבינלאומי. ביום זה גם מפרסם האו"ם את דו"ח האושר הבינלאומי. מועד פרסום הדו"ח השנה הוא אירוני, כאשר העולם עסוק במאבק בנגיף הקורונה. בשנה השלישית ברציפות, פינלנד מובילה את רשימת המדינות המאושרות, כאשר מדינות סקנדינביה כגון דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בעשירייה הפותחת. ישראל מדורגת במקום ה-14 והמכובד מתוך 156 מדינות (ירידה של מקום אחד מ-2018).

אני עוסק בימים האחרונים בשאלת רלוונטיות העיסוק באושר, במציאות בה אנו חיים בימים אלו. אני תוהה, האם פירמידת הצרכים של מאסלו רלוונטית, ובזמן שאנשים עסוקים בבריאות ובביטחון שלהם ושל קרוביהם ובדאגה מאובדן פרנסה, דיבור על אושר הוא מנותק ולא מתאים, או שמא, דווקא בימים האלה, העיסוק באושר מהווה עוגן לפיתוח חוסן אישי, משפחתי ולאומי ומפתח להתמודדות עם משבר הקורונה.

דו"ח האושר הבינלאומי הוא כלי חיוני למקבלי החלטות להבנה מה גורם לאזרחים להיות מאושרים ומה ההשפעה של האושר הלאומי על התמודדות עם משברים. לפיכך, מעניין לפנות לדו"ח האושר הבינלאומי ולבחון מה ניתן ללמוד מהמדינות המאושרות ביותר בעולם על התמודדות על משבר הקורונה.

מה סוד ההצלחה של המדינות המאושרת בעולם?

"המדינות בראש טבלה האושר מתאפיינות ברמת אמון חברתי גבוהה ובתחושת שייכות" אומר ג'ון האליוואל, פרופסור באוניברסיטת בריטיש קולומביה ואחד ממחברי דו"ח האושר הבינלאומי.

אנו רואים שוב ושוב כי הגורמים לתחושת רווחה ואושר לאומי כוללים תמיכה חברתית, אמון הציבור במערכות השלטון, אורח חיים בריא וסביבה בטוחה. אנו יודעים ממשברים עולמיים קודמים כי מדינות המדורגות גבוה במדד האושר מתמודדות טוב יותר עם משברים לאומיים (או גלובליים).

כשאנו באים לבחון מה ניתן ללמוד מהמדינות המאושרות בעולם על התמודדות עם נגיף הקורונה (COVID-19) אנו יכולים לראות כי עושר לאומי (במונחי תל"ג) אינו מספיק. מדינות עשירות כגון ארה"ב (שמתדרדרת בעקביות בשנים האחרונות מהמקום ה-11 למקום ה-18), שמתאפיינות בחוסר שיווין חברתי בין העניים והעשירים ובשירותים סוציאליים נמוכים, מתאפיינות בחוסן נמוך יותר מאשר מדינות פחות עשירות, אך בעלות רמת שירותים חברתיים, תחושת אמון במערכות השלטון והתנהגות פרו-חברתית (התנדבות, תרומה לקהילה וכד) כמו מדינות סקנדינביה. מדינות בהן יש קיטוב בחרתי וחוסר אמון במערכות השלטון מתפקדות פחות טוב מול משברים, מפגינות פחות חוסר, וזהו מסר רלוונטי בימים אלו.

ההתמודדות עם משבר הקורנה העולמי נבחנית בשלושה רבדים: בריאות, כלכלה, רווחה.

בריאות – כיצד המדינה מתמודדות עם האתגר הבריאותי והצורך להשטיח את עקומת ההדבקה, כדי לא למוטט את מערכת הבריאות. כלכלה – כיצד המדינה מספקת מענה לאובדן ההכנסה ולצמצום דרמטי בפעילות המשק ורווחה – כיצד שומרים על המוראל והשפיות, כאשר האזרחים נדרשים להתבודד לאורך זמן.

מה שמחברי דו"ח האושר הבינלאומי מסכימים עליו פה אחד, ורלוונטי מאוד להתמודדות של מדינת ישראל (ושל שאר המדינות) עם הקורונה הוא הקשר בין טיפוח תחושת אמון חברתית, ודאגה הדדית לבין הצלחה בהתמודדות עם המשבר, לא פחות מאשר מספר המיטות, מכונות ההנשמה והמטושים.

בתקופה בה אנו במרוץ אחר חיסון לקורונה, שווה ללמוד מהמדינות המאושרות בעולם, שיש לנו כבר סוג של חיסון קיים – חיסון חברתי שמגן עלינו מבדידות, ניכור גם כאשר אנו נצורים בבתים.

מדינת ישראל למודת המשברים, ניחנה ביכולת להפגין לכידות חברתית ותחושת סולידריות, יכולות, שממקמות את ישראל במקום מכובד בראש טבלת האושר הבינלאומי והביאו את ישראל להישגים חסרי תקדים בעבר. יתכן, כי בשנים האחרונות תחושת זו נחלשה ממגוון סיבות, אך המציאות המאתגרת בה אנו נתונים היא הזדמנות נפלאה (ברמה הלאומית ואף הגלובלית) לפעול יחדיו ולתמוך אחד בשני בכדי להתמודד עם נגיף הקורונה.

אם גם אתם רוצים לחזק את החוסן שלכם על ידי חיזוק שרירי האושר, יש לנו 2 הצעות בשבילכם:

1. קבוצת הווטאסאפ (השקטה) חיזוק חיובי - טיפ יומי חיובי לחיזוק החוסן המנטאלי, פיסי, רגשי וחברתי. להצטרפות לקבוצה

2. סדרת הרצאות חיזוק חיובי - הרצאות שבועיות של צוות PLUS ומומחים אחרים בנושא אושר אישי וארגוני. ההרצאות ישודרו מידי שבוע בימי שני וחמישי בשעה 10:00 בבוקר בעמוד הפייסבוק של PLUS. (ויהיו זמינות גם אחרי)

שהיה לכולנו שבוע בריא וטוב.

מקור