מה קרה לי כשאיבדתי את הטלפון הנייד

השבוע איבדתי את הטלפון הנייד שלי. רגע של חוסר תשומת לב בריצה בגשם לרכב... ו-20 דק לאחר מכן הגילוי שמשהו חסר. אני לא יודע אם חוויתם זאת, אבל חווית חוסר האונים היתה לי ממש חזקה. ללא טלפון פתאום הרגשתי מוגבל: לא זכרתי איך מנווטים ליעד ללא ווייז, מה צופן המשך הלו"ז, כיצד לעדכן את האנשים החשובים בחיי שאני לא זמין ובלי שום יכולת להיות בקשר עם העולם, שממשיך להתקדם למרות שאני התנתקתי.

חווית גילוי התלות במכשיר הנייד היתה לי עוצמתית, מבאסת ומפחידה. רצתי הלוך ושוב לחפש, ללא הועיל, את הנייד, חזרתי הביתה ולראשונה מזה שנים השתמשתי בטלפון הקווי הנטוש והתחלתי בבקרת הנזקים ובמסע להתחבר לעולם. הבנתי, שכמו אסטרונאוט בחלל, הפעולה החיונית הראשונה היא להשיג לעצמי חמצן דיגיטלי ולהתארגן על מכשיר חדש. ביטלתי את המשך הלוז שלי, (או לפחות את החלק שיכולתי ללא נייד) ונסעתי למרכז השירות כדי לרכוש סים וטלפון חדש.

במרכז השירות קיבל את פני נציג חביב, שהגיב באמפתיה למצבי, היה יעיל ושירותי ואפשר לי לצאת תוך 20 דקות עם סים ומכשיר חדש. אבל פה לא הסתיים הסיפור, כי פעולת הסנכרון, שקיוותי שתיקח כמה דקות, דרשה יכולות טכנולוגיות שאין לי, שעות של עדכון פרטים, פתיחת תיבות מייל מחדש, קושי לשחזר סיסמאות, ואֶבל על מידע רב שהלך לאיבוד.

לבסוף, ויתרתי על ניסיון השחזור בתקווה שאמצא מלאך מושיע, שידע לעשות זאת בשבילי וחזרתי לשגרת חיי. אי שם בשעה 16:00, רגע לפני שיצאתי מהבית, צלצל הטלפון הקווי בבית, שמלבד סקרי בחירות וגיוס תרומות, לא ממש פעיל. על הקו היה אלי, בחור שציין שמצא את הטלפון הנייד שלי, ולאחר עבודת בילוש הצליח לאתר את מספר הטלפון שלי בבית.

הודיתי לאלי בהתלהבות ומיד יצאתי לפגישה המרגשת עם המכשיר הנייד, שנוכחתי לגלות שיש לי איתו מערכת יחסים קרובה ממה שחשבתי. לאחר חצי שעה התחרחש האיחוד המרגש, והטלפון שלי הושב אלי מן המתים. הודיתי לאלי שוב וגם לאל והרגשתי בר מזל על היכולת להתחבר לשלט הרחוק של חיי.

למה אני מספר לכם את זה ? כדי לחלוק אתכם כמה תובנות מהסיפור: 1. תלות -התלות שלי (ושלנו) בנייד היא מפחידה. ההרגשה של חוסר האונים ללא מכשיר נייד הפחידה אותי. הרי אני לא נולדתי לעולם שבו יש ניידים, והנה אני לא יכול לשרוד בלי נייד למשך שעה. חוויה זו גרמה לי להחלטה להתרגל את ההפחתת תלות ולהגדיר לעצמי זמנים במהלך היום ללא נייד. רוצים לתרגל גם? 2. גיבוי – כן. בטח אמרו לכם זאת כבר הרבה פעמים, אבל תגבו את המידע של המחשב ושל הנייד שלכם. אתם לא יודעים עד כמה תזדקקו לגיבוי בשניה שהם יאבדו או ישבקו חיים. 3. אנשים טובים באמצע הדרך – אבדן הטלפון שלי גרם לי לפגוש אנשים טובים בדרך. נציג שירות הסלולר החביב שהגיב אלי באמפתיה וניסה לעזור לי, הרבה מעבר מרצון לסגור עסקה, מנהלת מרכז השירות שפינקה אותי במלא מתנות. אלי היקר, איש מן הישוב, שמצא טלפון זרוק ברחוב ועשה את הדבר הנכון והתאמץ (אפילו מאוד) לאתר של מי הטלפון הנעול שמצא. משמח לגלות שוב שיש לא מעט אנשים שאפכת להם, שעושים את הדבר הנכון ומוכנים להתאמץ בשביל אחרים. 4. סבלנות ושחרור – הרבה פעמים, שקורה לי משהו רע, אני פותח מבערים ופועל במרץ ובמלוא הכח כדי להשיב את המצב לקדמותו. במקרה הזה, ואולי גם באחרים, אם הייתי משחרר ומחכה בסבלונות, הטלפון שלי היה חוזר אלי קודם (אלי ניסה להשיג אותי בבית ללא הצלחה) בלי אובדן הזמן, הכסף והאנרגיה שהושקעה בניסיון לתקן את המצב. לפעמים במקום לנסות לשלוט במצב, פשוט כדאי לקבל אותו, להרפות. אולי, כמו במקרה שלי, דברים יסתדרו להם לבד ואף מהר יותר. 5. הכרת תודה – תזכורת חשובה נוספת היתה לי להכיר תודה על מה שיש בחיי בעודנו קיים. בעיקר תזכורת להודות על הדברים הקטנים כמו הזכות שלנו להיות מחוברים, החשמל, המים, הרכב והשפע בחיינו שאנו לוקחים לרוב מאליו, עד שמאבדים אותו. מזמין גם אתכם במרוץ החיים לעצור רגע ולראות כמה שפע יש בחיינו.

אז נכון, לא כל מה שקורה לנו בחיים הוא לטובה, והייתי שמח לוותר על חווית אבדן הטלפון, אבל בכל דבר, גם המבאס ביותר, אפשר למצוא את הטוב. אירוע אבדן הטלפון לימד אותי שוב ומחדש לחפש ולראות גם את הטוב, לצד הקושי: להוקיר תודה על ה"יש", דוואלנוכח ה"אין", לגלות אנשים טובים באמצע הדרך, וללמוד לצמצם את התלות שלי ושל האושר במכשיר זה או אחר.