אושר, דמוקרטיה והקשבה

ימים לא פשוטים לדבר ולכתוב על אושר. ניכר שהטלטלה הפוליטית, החברתית והלאומית מאיימת על תחושת האושר האישי והקולקטיבי של כולנו. התלבטנו האם וכיצד נכון שנתייחס לסערת הימים האלה בחברה הישראלית. לאורך השנים הקפדנו לשמור את ה"פוליטיקה" מחוץ לעשייה שלנו בעבודה. אנחנו עוסקים באושר בחיים ובעבודה, המהווה זכות בסיסית, שתכליתה לחבר בין אנשים ולתרום לשגשוג ופריחה, ללא קשר לדת, גזע, מגדר או עמדה פוליטית.

לתחושתנו, עמדה ניטרלית זו, איננה רלוונטית עוד בשעה קשה זו. בימים בהם החברה עסוקה בוויכוח נוקב ומאבק על אופיו של העתיד המשותף, ויכוח שמקצין ומפלג את החברה, שתיקה היא עמדה פוליטית לא פחות מפעולה. לכן, חשוב לנו להשמיע את קולנו, ונעשה זאת מתוך עדשת הפסיכולוגיה החיובית, לטובת הרגעת הרוחות וחיזוק של שיח מכיל, קשוב ומיטיב.

אושר ודמוקרטיה

הוויכוח השוצף מעמיד בסימן שאלה את מרקם החיים המשותף ואת זהותה הדמוקרטית של המדינה. דמוקרטיה וחופש ביטוי הם מרכיבים חשובים לאושר שלנו. במדינות חופשיות ודמוקרטיות האושר רב יותר. זהו אחד הממצאים הראשונים והבולטים במחקרי הפסיכולוגיה החיובית של פרופסור מרטין סליגמן, כפי שהוא מתאר בספרו אושר אמיתי.

תחושת החופש, מדד השחיתות והאמון בשלטון מהווים פרמטרים מרכזיים בדו"ח האושר הבינלאומי, לצד משתנים כגון איתנות הכלכלה, לכידות חברתית ותפקוד מערכת הבריאות. חלקים רחבים בעם חשים, כי ערכים אלו מאוימים כיום.

ברונו ס. פריי, היה אחד המדענים המפורסמים הראשונים שבדקו את ההשפעה של דמוקרטיה ופלורליזם על האושר. למרות שעבודתו של פריי מתמקדת בעיקר בכלכלה, הוא מספק תיאור מפורט של המתאם החיובי בין דמוקרטיה ישירה לאושר. בספרו Happiness, A Revolution in Economics (2008) פריי (ביחד עם שטוצר) מציג נתונים מסקר עמדות רחב היקף בשווייץ. הממצאים מאשרים, כי איכותה של דמוקרטיה ישירה בכל אזור במדינה, נמצאת במתאם חיובי וחזק עם רמת שביעות הרצון מהחיים והאושר האישי.

ניכר שהפונקציונליות של הדמוקרטיה מהווה גורם מכריע במידת ההשפעה שלה על אושר. כפי שכותב J.C. Ott, דמוקרטיה מנוהלת היטב היא אינדיקטור טוב יותר לאושרם של אנשים מאשר המידה שבה לאזרחים יש השפעה ישירה על ממשלתם (בשווייץ נהוג לקיים משאלי עם להכרעות דמוקרטיות). זה מסביר מדוע גם מדינות דמוקרטיות רבות אחרות מציגות את אותו מתאם בין דמוקרטיה לאושר כמו שווייץ.

איכותה של דמוקרטיה לא רק מנבאת את רמת האושר של אוכלוסייה; נראה שיש לה גם מתאם ישיר עם רמות נמוכות יותר של אי שוויון לגבי אושר (Ott 2011). במילים אחרות, דמוקרטיה מתפקדת היטב לא רק מסייעת להפוך את אזרחיה למאושרים יותר, היא גם נוטה לסגור את הפער בין מעמדות, דתות ואתניות בכל הנוגע לרמות אושר. מחקר המשך של פריי ושטוצר, הראה כי הרווחה הכלכלית במדינה (שגם היא שכיחה במדינות דמוקרטיות) איננה הגורם שמשפיע על האושר, אלא הדמוקרטיה היא שיוצרת את ההשפעה (Frey and Stutzer 2000).

לפיכך, חשוב לנו כסוכני אושר לפעול לשימור והגברת ערכי הדמוקרטיה של שוויון, חירות, חופש ביטוי וניקיון כפיים.

צילום: בן כהן

אושר והקשבה

בדומה לדמוקרטיה, יש מתאם חזק גם בין הקשבה ובין אושר. הקשבה היא היבט בסיסי של תקשורת ומערכות יחסים אנושיות, והיא ממלאת תפקיד מכריע ביכולת שלנו להתחבר עם אחרים, לבנות אמון ולפתח הבנה ואמפתיה עמוקה יותר. כאשר אנו מרגישים שמקשיבים ומבינים אותנו, יש לכך השפעה חיובית משמעותית על הרווחה והאושר שלנו. הקשבה עוזרת להפחית מתח וחרדה, להגביר את תחושת השייכות והחיבור, ולשפר את תחושת האושר הכללית שלנו.

לעומת זאת, כאשר אנו מרגישים שלא שומעים אותנו או מתעלמים מאיתנו, זה עשוי להוביל לתחושות של תסכול, בדידות וכעס, שעלולים להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית והרגשית שלנו.

בנוסף, הקשבה גם עוזרת לנו ללמוד ולצמוח, מה שתורם לאושר שלנו בטווח הארוך. כאשר נקשיב באופן פעיל לאחרים, נוצרת לנו הזדמנות לקבל נקודות מבט חדשות, להרחיב את הידע שלנו ולפתח את המיומנויות הבינאישיות שלנו. כל אלו יכולים לעזור לנו להיות יותר עמידים, מסתגלים ומצליחים בחיינו האישיים והמקצועיים.

כלומר, הקשבה היא מרכיב מרכזי באושר, שכן היא מקדמת חיבור, הבנה וצמיחה אישית ובינאישית. לצערנו, השיח הציבורי בימים אלה מתנהל בעיקר בצעקות, בהתלהמות, בטוקבקים מוקצנים ולפי דפי מסרים מוכנים מראש - ונעדרת מהם הקשבה אמיתית.

האם אפשר אחרת?

אנו מנצלים במה זו וקוראים מפה לכולנו לפעול לקידום שיח והידברות. להקשיב, להבין את כל הצדדים ולתת מענה מכבד לכל מגוון הקולות והעמדות. אין לנו ברירה אחרת. הקיטוב "הרעיל" שמאפיין את השיח כיום גורם לכך שכל צד מעדיף לדפוק את הצד השני ואף את המדינה על פני שיתוף פעולה ואת זה אנו רוצים לעצור ויפה שעה אחת קודם.

אנו מאמינים שזה אפשרי. חשוב לנו להשמיע קול ולהחזיק את ערכי האופטימיות, החמלה, האהבה והרצון להקשיב ולגשר על פערים, בימים של קיטוב והקצנה.

אנו קוראים גם לכם/ן לפעול ולהשמיע קול נחוש וברור, לשימור הערכים היהודיים, הליברליים והדמוקרטיים, ולפעול לפתוח את האוזניים ובעיקר את הלב.

אנו מזמינים אתכם/ן, ביחד איתנו, לקדם בסביבתכם הידברות, הקשבה וחשיבה משותפת, ולהפגין מאמצים להורדת הלהבות ולקירוב לבבות. נזכיר כי אפשר להתבונן על המציאות הכואבת ולראות בה גם את ה"כן", את המחבר, את האפשרי.

הריפוי שלו כחברה לא יבוא מהפוליטיקאים שלנו. דווקא יוזמות ארגונית, קהילתיות ובינאישיות הן אלו שיכולות להוביל את האיחוי שכה נדרש פה.

זהו צו השעה לאנשים ונשים הפועלים/ות מתוך שליחות של חמלה, סובלנות ואי אלימות להיקרא לדגל. זהו הזמן להפגין את היכולת שלנו כקהילה ולהוות כוח טוב ומיטיב עבור עצמנו ועבור החברה.

בואו ניקח ביחד אחריות מלמטה ליצירת עתיד טוב יותר.

נשתף פה בשתי יוזמות שיעשו לכם/ן טוב בימים אלו:

1. כנס חמלה בפעולה - כנס החינוך הישראלי לחמלה וסובלנות של אוניברסיטת תל אביב, שמתקיים ב- 21.3.23

2.כנס האושר שלנו, לרגל יום האושר הבינלאומי שיתקיים ב- 20.3.23

להתראות בשבילי עשיית הטוב.

צוות PLUS