מחשבות על חופש

נכתב על ידי דר' יובל צור מצוות PLUS

הנה הסתיימה לה החופשה ותם חג החירות. אך הסתיים החופש?

מתי אתה חופשי? מתי את חופשיה?

מה זה חופש בשבילך?

האם בשבוע שעבר היית בחופש?... האם חופש זה היעדרות מהעבודה? להיות בבית עם הילדים? לרוץ מהבריכה אל המופע ולחדר האוכל במלון בחו"ל... זהו חופש?

אנחנו רגילים לראות את החופש כמקום שבו אין עלינו מגבלות חיצוניות, שאפשר לעשות כל "מה שאני רוצה", את "מה שבא לי". האמנם? זה חופש?

דמיינו אסיר, שיוצא מבית הכלא, ומשתחרר לחופשי. מה עכשיו? צריך עבודה, חייב פרנסה, יש דאגות... האם הוא חופשי יותר מאשר בבית הכלא? האם אפשר להיות חופשי בבית הכלא, ואפשר להיות משועבד מחוץ לכלא?

כי לעשות את מה "שבא לי", זה אומר לפעול מתוך דחפים ותשוקות שמתעוררות להן ומכתיבות לנו את ההתנהגות. זה בעצם להיות משועבד לתשוקות.

אז מהו חופש?

אישה אחת ירשה מאמא שלה צמיד זהב ויהלומים יקר ערך. בצוואתה כתבה האם: "כמו שאני שמרתי עליו, עליך לשמור עליו מכל משמר, לא למכור ולא לאבד זה הצמיד של המשפחה". מיד קנתה האישה כספת והחביאה בה את הצמיד, אך עדיין היתה מודאגת ולא יצאה מהבית. במשך שנים היא ובן זוגה לא יצאו לבלות בערבים, ולא נסעו לחופשה. כל זמן שהילדים היו בבית בן הזוג הסכים, אך לאחר שעזבו הילדים ביקש מאשתו שיצאו לחופשה בקיץ. הוא התקין מערכת אזעקה משוכללת בבית, והאישה הסכימה בפעם הראשונה מזה שנים, לצאת לשבוע של חופשה, אבל לא רחוק... בעיר נופש המרוחקת כמה שעות נסיעה מביתם.

והנה, ביום השלישי לחופשה, קורה הדבר ממנו היא חששה - והאזעקה מצלצלת. הם עולים בחופזה על האוטו ונוסעים במהירות האפשרית בחזרה הביתה... אז הם מגלים שהיתה זו אזעקת שווא - הבית לא נפרץ והצמיד בטוח במקומו הקבוע. הם מסתכלים זה על זו... נחזור לחופשה? הם כבר איבדו את החשק לחופשה ונשארו בבית.

חולפת שנה, ושוב מבקש בן הזוג לצאת לחופשה בקיץ. כדי שאשתו תהיה בטוחה, הוא משכלל את מערכת האבטחה ומוסיף לה מצלמות, כך שהם יכולים לראות בכל רגע ורגע את הכספת והצמיד. גם בקיץ הזה הם נוסעים לעיירת הנופש לשבוע... והנה ביום השלישי לחופשה שוב מצלצלת האזעקה. הם רצים אל המסך של מערכת האזעקה כדי לראות מה קורה בבית. הם רואים גנבים מסתובבים בבית - הבית נפרץ, הכספת נפתחה והצמיד נלקח. הם רואים את הגנבים מתרחקים עם השלל, ונעלמים.

"ניסע הביתה?" שואל הבעל את אשתו, והיא חושבת לרגע ועונה: "עכשיו? כשהצמיד איננו? אני יכולה להיות רגועה ושלווה בחופשה, בוא נשאר, אולי אפילו ניסע לחו"ל..."

ומהם הצמידים שלך? מהם ההיבטים אליהם אנו נצמדים ומסרבים לשחרר?

לעיתים הם חשובים באמת וקשה לשחרר, אך לעיתים אלה vם דפוסים והרגלים ישנים, חששות, פחדים והיצמדויות שמגבילים לנו את יכולת הפעולה.

מדוע כל כך קשה לשחרר?

רחל נעמי רמן בספרה "ברכות סבי" מספרת על הקשר עם סבא שלה כילדה קטנה בארה"ב. הסב היה רב שעסק בקבלה וחוכמתו פזורה בין דפי הספר. באחד הפרקים היא מתארת את ליל הסדר הראשון בו השתתפה, ואיך הסביר לה סבה את סיפור יציאת מצרים. היא שואלת מדוע, כשהציע משה לבני ישראל לצאת ממצרים ולצאת מעבדות לחירות הם סירבו. בני ישראל לא רצו לעזוב את "סיר הבשר" שבמצרים, הגם שהיו משועבדים. "הבחירה שאנשים צריכים לעשות" אומר לה הסב, "היא אף פעם לא בין עבדות לחירות, תמיד נצטרך לבחור בין עבדות לבין הלא-נודע".

כשיוצאים מהמוכר, השגרתי, ההרגלים והדפוסים שלנו, גם כשהם משעבדים אותנו, יוצאים לדרך לא נודעת, וזה מפחיד. זה לא קרה רק אז בארץ מצרים, מוסיפה רחל נעמי רמן, זה קורה עכשיו: "זהו סיפורו של כל אדם שהכרתי. זהו גם הסיפור שלי. השיעבוד שלנו מונע מאיתנו ללכת בעקבות הטוב שבנו, והוא העבדות הפנימית... זהו סיפור על הפחד משינוי, על היצמדות למקומות מוכרים ולהתנהגויות קטנוניות ומזיקות, רק מפני שהשחרור מהם משמעותו עימות עם הלא נודע."

אז מה זה חופש בשבילך? ומהי חירות?

אילו התנהגויות, תשוקות, פחדים משעבדים אותך? וכמה זה מפחיד לוותר עליהם...

לצאת מעבדות לחירות זה לא קורה בבת אחת אלא בהדרגה. אפשר לשחרר פה ושם, ולהגביר חירויות בחיים, וזה תמיד כרוך בהתמודדות עם הפחד מפני הלא-נודע. התנועה אל החירות מחייבת לצאת מאזור הנוחות (לצאת ממצרים).

באזור הנוחות אנחנו לא לומדים דברים חדשים. דרוש אומץ לשחרר הרגלים ישנים, ולטפח חדשים – אבל אומרת רחל נעמי רמן: "בכל פעם שמישהו נע לעבר החירות, אלוהים עצמו נמצא שם."

איך לחזור מחופשה בלי לאבד את החופש?

דווקא עכשיו עם החזרה לשגרה, איך אפשר לשמור על תחושת החופש? אולי עבדתם קשה בחופשה, בטיפול בילדים, בטיול עמוס ומאתגר, בעומס פעילות בתוך החופשה... ואז אפשר להגיע חזרה לעבודה מותשים ועייפים עוד יותר... לעיתים מי שהכי זקוק לחופשה, הוא דווקא מי שכרגע חזר ממנה. איך נוכל לחזור מחופשה בשמחה ובאושר?

המפתח הוא טעינה והתאוששות (recovery), לא בטלה ולא עומס פעילות. נרצה לחזור מהחופשה לאחר התאוששות ומילוי מצברים.

את היום הראשון עשו יחסית בנחת. אל "תתנפלו" על כל המשימות שחיכו בתא הדואר... התייחסו לעצמכם בסבלנות ובחמלה. התחילו לעבוד כמובן, ואל תזניחו דברים חשובים, אבל יותר בנחת ועם פחות ציפיות. יש גם מחר... חזרו לעבודה בהדרגה.

עוד משהו שיכול לעזור: התחילו לתכנן את החופשה הבאה. חלק משמעותי בתרומת החופשה לאושר נובע מ"אפקט הציפיה". ככל שנקדים את תכנון החופשה הבאה, כך יהיה לנו יותר זמן לצפות אליה, לדמיין אותה, וליהנות ממנה. זה יכול לתת כוח ולאפשר לחוות את ההווה באופן יותר מאושר.

בואו נהפוך את החזרה מהחופשה למנוף לשחרור ואושר, נבחר להתמודד עם הלא-נודע ולצאת מאזור הנוחות. חפשו מאילו דפוסים והרגלים משעבדים תוכלו להיפרד? מה תבחרו לשחרר? עד כמה תסכימו לצאת מאזור הנוחות? לא צריך ללכת רחוק, אפשר להסתפק בצעדים קטנים: היו חופשיים היום יותר מאתמול, ומחר יותר מהיום.

ואם אתם רוצים להצטרף אלינו למסע משותף ליצירת יותר חירות ואושר, לצאת מאזור הנוחות, מהאמונות המגבילות והדפוסים הישנים על איך מקום עבודה צריך להראות ולהתנהל - אתם מוזמנים להצטרף למפגש היכרות לקראת האקדמיה לאושר ארגוני המפגש יתקיים בזום ב-5.2.22 בשעה 10:00. במפגש נספר לכם על תכני האקדמיה לאושר, תוכלו לשמוע חוויות ממשתתפי מחזורים קודמים ולקבל תשובות לכל השאלות. המפגש הוא ללא עלות, ומצריך רישום מראש בקישור. הצטרפו עלינו והפכו את החזרה לשגרה למנוף לשחרור ולאושר.

שיהיה חופש נעים, גם כשהחופשה הסתיימה.